להבין את האחר
בספרה "מצעד האיוולת", ברברה טוכמן מתאר החלטות מנהיגים שהתקבלו מתוך איוולת, נגד האינטרסים שלהם עצמם. היא הגדירה האיוולת בציטוט מאפלטון: "כשהנשמה סותרת את נקודת המבט, או ידע, או חכמה, כל אלה הם חוקי טבע, אני קורא לכך איוולת
הקטע האחרון שהיא נותנת כדוגמה למצעד האיוולת הוא הסרוב להפסיק את מלחמת וייטנאם, אך מצעד האיוולת נמשך עד היום
יהיה מי שיטען כי מדיניותן המזרח תיכונית של נשיא ארה"ב אובמה, הייתה הפגנה של מצעד האיוולת, היא גרמה ל "האביב הערבי" וסימנה את ירידת כוחה של ארה"ב בעולם. איוולת זו הייתה אחת הגורמים שאפשרו את מלחמת החרמה שיעית / סונית, ואולי אף הציתה את ההתנגשות בין תרבות מערב והתרבות המוסלמית
יהיו שיטענו כי אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, קרבה את הסוף של אירופה הנוצרית, בעקבות ההזמנה שלה למיליוני פליטים מוסלמים להיכנס לאירופה
אנחנו יכולים לטעון כי גם לנו בישראל יש חלק במצעד איוולת מתוצרת העצמית משלנו. הסכם אוסלו הביא את האויב המובס - ארגון הפתח, אל לב ארצנו וכך הביא למותם של אלפי חיי ישראלים, ואולי גרם נזק בלתי הפיך לאפשרות של פתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני
אנחנו צריכים לשאול מה גורם למנהיגים להתעלם מלוגיקה ולפעול נגד האינטרסים שלהם? ברור שזה לא חוסר ידע של המנהיגים המודרניים שגורם להם להצטרף למצעד האיוולת. יש להם את מסד הנתונים הגדול ביותר אי פעם - האינטרנט - ולצדם עומדים לגיונות של אנשי המודיעין שתפקידם למצוא מידע. למרות זאת, המצעד המטופש הזה ממשיך
ככל הנראה, מידע, ואפילו אינטליגנציה, לא עוזרים במניעת הנטיה הזו של מנהיגים לצעוד ב 'מצעד האיוולת'
התשובה היא כי לכל ההחלטות המטופשות האלה יש מכנה משותף אחד: חוסר היכולת של מנהיגים אלה לחזות איך אנשים של קבוצה תרבותית שונה יגיבו. מנהיגים שונים הפגינו שוב ושוב חוסר הבנה זה. למרבה הצער חוסר הבנה כזה אצל מנהיגים, מוביל לאסון לעיתים קרובות
בספר זה אני טוען כי לכולנו, לא רק למנהיגים שלנו, יש הבנה מוגבלת של התנהגות האדם האחר. חשוב מאוד לכולם להבין איך אנשים אחרים מבינים אירועים וכיצד הם מגיבים אליהם. למרבה הצער, זו לא משימה קלה. הפילוסוף, עמנואל לוינס, ציין כי פניו של האחר הם תמיד מה שאני לא, ולכן הם תמיד חידה
אנחנו יודעים מעט מאוד על האופן שבו המוח שלנו עובד, פחות מכלום על מה שקורה במוחו של אדם אחר ההתעניינות שלי באיזו מידה אנו מבינים את האדם האחר, התעוררה כאשר ראיתי שהחברים האינטליגנטיים שלי לא יכולים להבין איך מישהו כמוני, נשאר נאמן לרעיונות שהם תופשים כמופרכים לחלוטין, אינם מבוססים על עובדות וחסרי היגיון. כמובן, גם אני תוהה לפעמים איך אנשים נבונים כמותם, יכולים לשגות באשליות שאינן מבוססות בבירור על ההיגיון והעובדות.
ברור שיש היבט כלשהו מעבר להיגיון של אנשים הקובע את דרך החשיבה שלנו. אדם יכול להיות בטוח שיש לו את הרעיונות הנכונים בעוד אדם אחר שוגה, ואילו אחרים יחשבו כך בדיוק על אותו אדם.
לפני שאנו מנסים להבין את האחר עלינו להכיר בכך שיש שוני גדול מאד בין בני אדם ובייחוד אם אלו באים מרקע תרבותי שונה. ברור לכל אדם שיש הבדל בין גבר לאישה, בין אדם רזה לשמן, גבוה ונמוך. יש גם הבדל בשאיפות ובצורת המחשבה של אנשים שונים. אך כמו שהבחין הפילוסוף עמנואל לווינס, עבורנו אנשים אחרים הם - 'הפנים של האחר', ולכן הם מסתורין ושאלה
אני מזמין אתכם למסע חקר בנבכי אותה טרטוריה מסתורית ובלתי ידועה – 'הפנים של האחר', בתקווה שבסופו של המסע נבין מעט יותר איך אנשים אחרים חושבים ומגיבים
לפני שיוצאים למסע כזה, חייבים לפתוח את הראש לבחינה מחודשת של מוסכמות הנטועות בכל אחד מאתנו. זו לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, שמוסכמות שהיו מובנות מאליהן לכל אחד, מתבררות כלא נכונות. אתם הרי לא מאמינים באמת שהארץ שטוחה ושהשמש והכוכבים מסתובבים סביבה
חלק מההנחות שנפגוש במסע זה, יראו לכם מופרכות לא פחות מאשר נראו טענות אלו, לאנשים שחיו לפני קופרניקוס. להם היה ברור שהארץ שטוחה ושהשמש והכוכבים סבים סביבה. כל אחד הבין אז, שאנשים לא יכולים לעמוד הפוך ולא ליפול לחלל, לכן העולם אינו יכול להיות כדורי. כל אחד ראה במו עיניו שהשמש והירח סובבים את הארץ העומדת במנוחה במרכז, רק הטרדן הזה גלילאו חזר ואמר: “בכל זאת נוע תנוע”.אבל הוא צדק!
בספר זה ניסיתי לתת כלים שיעזרו להבין איך אדם אחר 'שאינו אני', חושב ומתנהג.
מאחר ואנשים מתנהגים ומחליטים החלטות בעיקר לפי הצורה בה הם מרגישים, חייבים להבין איזה רגשות יופעלו אצל 'האחר'. בהמשך אני מניח שהרגשות הם חלק לא מבוטל בדרך בה אדם חושב ולכן כדי להבין את 'האחר' חייבים להבין מה מעורר בו רגשות שיביאו אותו לחשוב ולהגיב בדרך מסוימת.
מדענים שוקדים במעבדות ומנסים למפות את המוח, ולהבין איזה תאים במוח אחראים לפונקציות השונות שהוא מבצע. אך גם אם נדע בדיוק איך כל הסינופטיות במוח מופעלות בזמן ביצוע מטלה, עדיין לא נוכל להעריך מה 'האחר' מרגיש ואיך הוא יפעל. עיקר המאמץ המחקרי של המדענים הוא להבין איך המוח בנוי ואיך הוא מעבד את הנתונים שמתקבלים מהחושים. זה ידע חשוב כדי להבין אדם, אך חשובה לא פחות האינפורמציה שנאגרת במוחו, ההשפעה ההדדית של החברה והאדם שנמצא בתוכה והתרבות המכתיבה את סולם הערכים לפיה אדם מתנהג.
המדענים חוקרים איך המוח עובד. הגישה בספר זה שונה. כדי להבין את 'האחר', נבדוק למה המוח פועל כך ולא אחרת. נסיק זאת מתוך הבחינה של אופי המטלות עבורן המוח התפתח בשנים רבות של אבולוציה. נבדוק גם מה משפיע על המחשבה והפעולה של האדם כי האדם אינו מנותק מהחברה בה הוא חי.
אני תקווה שלאחר שתקראו ספר זה תדעו מה צריך ללמוד על האדם והחברה אליה הוא שייך ולמה לשים לב כדי להעריך איך אדם מרגיש ופועל.
בפרק ראשון נבדוק את המנגנונים הבסיסיים של פעולת המחשבה והתגובות של מוח האדם, כדי להבין איך אדם מרגיש ומגיב.בפרק שלישי נבדוק איך להבין חברה אנושית. הבנת החברה חשובה לשקלול השפעתה על האדם החי בתוכה.
החלק האחרון בספר הוא סיכום הדרך להבין את האחר.
למרות שהתובנות המופיעות בספר מבוססות על מחקרים עדכניים, נמנעתי מלציין את המקורות.
שתי סיבות לכך
הסיבה הראשונה היא שאיני רוצה לפגוע בקריאה השוטפת של הספר
