הקושי להבין את האחר

 

אנו מתקשים להבין את האחר, לא בגלל שאין אנו חכמים מספיק, או רגישים לאנשים הסובבים אותנו. הסיבות הן עמוקות יותר ונובעות מעצם מבנה מוח האדם, ומבנה החברה בה הוא חי. כמה קל להגיד על אדם אחר, גם אם אנו מעריכים אותו כבעל אינטליגנציה, שהוא שטוף מוח. אחרת איך אנו יכולים להסביר שאינו חושב כמונו? במידה מסוימת זו גם אמירה צודקת, כי הדרך בה כל אדם חושב ומגיב, מושפעת מאד מהסביבה התרבותית בה הוא חי ובדעות ואמונות שנטבעו בו מאותה סביבה. כדאי להפנים שגם אנו מושפעים מהסביבה התרבותית שלנו. לאדם אחר יש את כל ההצדקה לומר גם עלינו שאנו שטופי מוח. קשה להבין אדם שחושב בצורה שונה מאיתנו

הקושי גדול עוד יותר מפני שהאדם אינו מראה לאחרים את מה שמתחולל בתודעתו. הוא אינו מראה את עצמו האמתי. אדם עוטה מעין מסכה המשדרת לאחרים תדמית הרצויה לו

נדמה שאנו נמצאים בנשף מסכות, בו איננו מזהים את החוגגים האחרים. במהלך הנשף של החיים, מסוכן לנסות לנשק בחורה ולהיווכח שבעצם נישקנו את הדוד מוריס מצרפת.

כדי להבין את 'האחר' חייבים להוריד את המסכה שהוא עוטה.

המומחים לשפת גוף, מנסים לגלות לפי תנועות בלתי רצוניות של פוליטיקאי במהלך נאומו, המרמזות על מה שהוא באמת חושב. אך לא כולנו מומחים לשפת גוף ולא תמיד אנו רואים מולנו את 'האחר' שעלינו להבינו.

בבואנו לנתח את התנהגות האחר, עלינו להיות מודעים לכך שגם אנו, כמו כל אדם, מרכיבים משקפיים מיוחדות כחלק מהמסכה שאנו עוטים. משקפיים אלו צובעות את כל מה שאנו רואים בצבעי השקפת העולם שלנו.

כדי להבין את 'האחר' לא מספיק להוריד את המסכה של 'האחר', צריך גם להסיר את המשקפיים שלנו שמעוותות את המציאות.

בנוסף למעטה העוטף כל אחד מאתנו, נראה שמסביב לכל קבוצה קיימת חומת תרבות המבדלת אותה מתרבויות אחרות ומסתירה את כל האנשים השייכים לתרבות אחרת מעינינו.

כדי להבין 'אחר' הנמצא בתרבות אחרת, כבר לא מספיק להסיר את המשקפיים המעוותים את המציאות שלנו ולהוריד את המסכה של 'האחר'. צריך בנוסף לכך, לנתץ את אבני החומה התרבותית שלנו, ולהציץ מעבר לחומה התרבותית של האחר.

המשימה הזו נראית כמשימה בלתי אפשרית, אך בהמשך נראה שיש דרכים המאפשרות לנו לפחות לשער עם שיעורי הצלחה לא רעים, איך 'האחר' חושב ולהבין את התנהגותו

לכל אדם יש מסכה בעובי אחר ומשקפי ראיה בצבע שונה. לכל קבוצה תרבותית ואפילו לכל אדם בתוכה, חומת התרבות היא בגובה אחר.

ישנן קבוצות ויחידים שהחומה הסובבת אותם כל כך גבוהה, עד שאין היא מאפשרת לקרני שמש של המציאות להיכנס ולהאיר את דעותיהם. לאנשים כאלו קוראים פנאטים. לפנאטים מכל סוג, קשה לראות את הזולת. בדרך כלל גם אין להם כל רצון להבין את מי שלא שייך לקבוצה שלהם. קל יותר לאדם בעל מעטה אישי שקוף, משקפיים דקות זגוגית, וחומה תרבותית פרוצה, לראות את 'האחר'. קל גם 'לאחר' לראות אותו במערומיו.

כל זאת נשמע מבולבל ומסתורי, ואכן "הפנים של האחר", כפי שניסח זאת הפילוסוף עמנואל לווינס, הם תמיד מסתורין ושאלה.

בהמשך אנסה להגדיר ממה עשוי המעטה העוטף אותנו ומאיזה סוג 'אבנים' בנויה חומת התרבות הסובבת אותנו. הבנה של מבנה המעטה ואבני החומה, תעזור לנו לחדור במבטנו דרך כל השכבות המסתירות את האחר.

אולי מתוך הבנה של האחרים נצליח לקרב בין אנשים שונים ולקדם במעט את ההרמוניה האנושית. ככל שאנשים ימצאו הבנה ביניהם, הם יוכלו לחיות זה לצד זה וליצור קבוצה אנושית גדולה, חזקה ושורדת. היכולת להבין את האחר ובעיקר את חולשותיו, עלולה גם להיות מנוצלת לרעה על ידי אנשים שישתמשו ביכולת זו לקידום צורכיהם.

ניצול חולשות 'האחר' מאד נפוץ, גם אם אין לאנשים הבנה מעמיקה ורחבה של 'האחר'. בכל חברה יש אנשים שרוצים להנחיל את דרך חייהם, השקפת עולמם ותרבותם.

החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הוא אחת הדרכים לנצל חולשות הילדים שהשקפת עולמם עדיין לא עוצבה, כדי לעצב אותם בדמותנו, מעשה אלוהים: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". כאשר אנו מעצבים את הדור הצעיר בדמותנו, אנו נוטים לקרוא לפעולה הזו – 'חינוך'. כאשר אחרים פועלים לעצב אנשים לפי השקפת עולמם, אנו קוראים לכך - 'שטיפת מוח'. יש הרבה התנשאות וגם לא מעט חוסר מוסר, במחשבה שהשקפת העולם שלי עדיפה על השקפת העולם של האחר.

קשה לשנות השקפת עולם, בייחוד השקפת עולם שהתמצקה אצל אדם מבוגר. בספר זה אנו משאירים את אנשי החינוך והפילוסופים להתחבט בשאלה המוסרית של 'חינוך' בכל צורותיו, אך חשוב להזהיר מפני אלו שרכשו יכולת או מיומנות כלשהי לשנות את האחר ומשתמשים בה לרעה. מטרתו של ספר זה היא לתת כלים שיאפשרו להבין את 'האחר' בתקווה שלא יהיה בהם שימוש לרעה.