איך אני מעז לכתוב ספר מדעי

בספר זה אני מעלה השערות מבוססות על מחקרים פסיכולוגיים, לוגיקה של תורת האבולוציה, ומידע בתחומים אחרים. השאלה הראשונה שעולה מיד במוחך הקורא הנבון היא, עד כמה אפשר לסמוך על השערות בקשר לפעולת המוח, של אדם שאינו חוקר מוח מקצועי? לכך יש לי כמה תשובות

איני מתיימר לחקור ולהבין איך המוח עושה את עבודתו. את זאת עושים מדענים רבים בעולם השוקדים על פענוח אופן פעולתו של המוח. בשביל להבין את האחר אין צורך להבין איך המוח עושה בלהטיו. מספיק לדעת שהוא עושה זאת. כל מה שאני מציג כאן מבוסס על עובדות שהמדענים גילו לגבי מה המוח עושה. אני מנסה לבנות תמונה שלמה מכל העובדות האלו. תמונה הנגזרת מתוך השכלול המתמיד שנעשה במיליוני שנות אבולוציה, שסיננה ושיפרה את התכונות שעזרו לאנושות לשרוד ולשגשג. הדבר דומה לאדם שאין לו מושג איך פועלת הטלוויזיה, אך עדיין הוא יודע להפעיל אותה על ידי לחיצה על הכפתור המתאים ולראות את הערוץ החביב עליו. אין לו צורך לדעת איך הזרמים עוברים ממעגל משולב אחד לשני, כדי לבצע את הפקודה להחלפת ערוץ. באותה מידה אין צורך לדעת את מסלול הזרמים בין נוירונים במוח, כדי לדעת מה גורם לאדם לפחד. מספיק לדעת שהוא מפחד מקולות מפחידים. סוג הדברים שאנסה לחקור בספר הוא אילו 'קולות מפחידים' את'האחר', ואילו מראות גורמים לו הנאה. או בקיצור איך האחר יגיב. וכבר אני מקדים ואומר, שהאחר לא יגיב בהכרח כמו שאני מגיב לאותם דברים. סוג כזה של חקר מוח נעשה במידה מסוימת על ידי כל סופר המנסה 'להיכנס לנעליה' של הדמות עליה הוא כותב. גם מי שאינו חוקר מוח יכול להשתמש במידע הנמצא בשפע ברשת האינטרנט. לרשותי כמו לרשות כל אדם, תוצאות מחקרים וניסויים שנערכים ומתפרסמים ברשת האינטרנט. חקר המוח הוא עדיין בחיתוליו וגם חוקרי מוח מקצועיים אינם מבינים הרבה יותר מהאדם הממוצע. כדי לחקור לא מעט ממנגנוני המוח, אין צורך במעבדות יקרות, כל אחד יכול לבחון את תגובות המוח שלו. כך נהג פרויד כאשר פיתח את הפסיכואנליזה

המנגנונים של מוח האדם השתכללו במשך מיליוני שנים, בדיוק כמו שהשתכלל גם גופו. אפשר להניח שהרבה מהתכונות הקיימות במוחנו, נוצרו מתוך אותו מנגנון של האבולוציה המשמר את התכונות הדרושות לשרידות שלנו. הבנה של תהליכים אבולוציוניים יכולה לעזור להבנה של פעולת המוח. כמאמרו של ניוטון : “אני רואה למרחוק כי אני יושב על כתפי ענקים". הענקים עלו מאז על הרים נישאים, והאופק של אדם בן ימנו שיושב על כתפיהם, רחב הרבה יותר. לפעמים מתברר שדברים פשוטים הרבה ממה שנראה תחילה. הטבע נוטה להשתמש בדרכים פשוטות. לכן סביר להניח שאפשר להבין גם את המנגנונים הבסיסיים של המוח למרות שהמוח עצמו מאד מסובך. ועוד דבר – אסור להסתמך באופן עיוור על מומחים. מחקרים שנעשו, מצאו חוסר הצלחה של מומחים להביא רעיונות חדשים. לפעמים המומחים מסרבים אפילו לתמוך ברעיונות חדשים. רוב המומחים כל כך בטוחים בבקיאות שלהם, כך שאין להם את הכוח התודעתי לקבל שהם טועים. דוגמה לכך היא התנגדות המדענים לתורת הכאוס בראשיתה. הרבה מהתאוריות המוצגות בספר זה סותר את האינטואיציה שלנו ושונה מהתאוריות המקובלות. אך כך גם המצב בתאוריות בתחומים אחרים. תאוריה נבחנת בכך שהיא עונה על כל התופעות הנצפות בשלמות. כזו היא תיאורית הקוונטים. אף אחד לא מבין באמת את תורת הקוונטים. למשל אנו לא יכולים לתפוש בשכלנו היפוך התפקידים בין סיבה ומסובב, כפי שתיאוריה זו מנבאת. אך עד עתה הוכיחה תיאורית הקוונטים דיוק מושלם של התוצאות המחושבות לפיה כל עוד התאוריה מספקת תשובות לתופעות שבניסוי למרות שאין אנו יכולים לתפוש זאת באינטואיציה שלנו, דיינו. אפשר להניח שיש לתאוריה הסבר מסבר את האוזן, שאינו כרגע ברשותנו, והאינטואיציה המתבססת על ניסיון עבר, לוקה. יתכן ובעתיד נגלה למשל שזרם הזמן מתהפך ונקבל כמובן מאליו היפוך של סיבה ומסובב הנצפה בתאוריית הקוונטים. אין להסתמך על האינטואיציה בלבד, זוכרים את האינטואיציה ששללה את התיאוריה 'המופרכת' שכדור הארץ עגול ואנשים החיים למטה בכל זאת לא נופלים