התביעה

זה היה מופע מרשים של שכנוע.

ג'ו הזמין את העורך דין היהודי הידוע ד"ר אברמסון למשרדו המפואר קרוב לחדר הורוד, חדרה של הנשיאה, בבית 'האמריקאי הצעיר' שהחליף את הבית הלבן כמשכן הנשיאות.

"אין כמו יהודי לשנוא יהודי אחר.” העיר למייק לפני הפגישה, ביותר משמץ של אנטישמיות.

ד"ר אברמסון יהודי קטן עם זקנקן תיש לבן ומשקפיים ללא מסגרת שיצאו מהאופנה עוד בימי ג'ון לנון, צעד נמרצות לתוך החדר.

ג'ו קם ממקומו מרעיף עליו את החיוך מסביר הפנים שלו. לאחר שיחת חולין לריכוך הוא פנה לעניין שלשמו הזמין אותו. “בחרתי בך כי אני חושב שאתה הפרקליט הטוב ביותר בארץ ומה שחשוב יותר אתה פטריוט אמיתי אוהב ארצו, ומגיע לך הכבוד לתבוע את התביעה הראשונה על סמך החוק הפטריוטי האחרון שנחקק."

החיבה שהרעיף האיש החשוב על הפרקליט הקטן אמנם סחררה את ראשו, אך פרקליט ממולח כמוהו לא מסכים לשום דבר מיד.

הוא הנהן בראשו קלות ושאל בחשש מה בדיוק אופיה של התביעה.

עם זאת שעה קלה מאוחר יותר יצא ממשרדו של ג'ו ובידו ארגז מסמכים, שאסף השרות החשאי בפקודתו של מייקל סגן הנשיא, המרשיעים את משה.

הוצאת הספרים של משה התנדבה לממן לו את עורך הדין היקר שיעמוד מול ד"ר אברמסון.

"לא מתוך אהבה" העיר הפרופסור בציניות אופיינית "הם חוששים 'שישחטו את האווז המטיל ביצי זהב' כלומר את הספר שלך, ששובר שיאים עכשיו, בגלל פרסום החינם שמקבל בזמן המשפט.”

לא עבר זמן רב והוצאת הספרים שינתה את דעתה והפסיקה לממן את הפרקליט למרות שנחל ניצחון ראשון 'במשפט זוטא' שנערך במטרה לקבוע אם ספר יכול להיות עילה להאשמת הסופר במסגרת חוק פילוסוף. “עדיין הם יכולים להאשים אותך בגלל הדעות שהשמיע משה בהופעותיו בטלוויזיה.” צינן הפרקליט את ההתלהבות של ליאורה מהניצחון.

העורך של הספר גילה להם בסוד שהוצאת הספרים קבלה איום 'מהדרגים הגבוהים ביותר' שהיא תוצא מחוץ לחוק אם תמשיך לממן את ההגנה 'על הפושע הגזעני' כפי שמשה כונה עכשיו בכל מהדורת חדשות.

עד מהרה התפטר גם הפרקליט בטענה שמצפונו לא מאפשר לו להגן על פושע כזה (שוב לחץ מגבוה?).

משה נאלץ להגן על עצמו מול שופטים שעשו יד אחת עם התובע הממשלתי ד"ר אברמסון.

תוצאות המשפט נגזרו מראש.

בית המשפט שלל את אזרחותו של משה.

עכשיו הכל תלוי בהחלטות הפוליטיקאים 'עליהם אין לסמוך אפילו כדי לטגן ביצה. הגרוש יאושר בשני בתי הנבחרים.'  התנבא הפרופסור בעגמומיות.