חוזה השלום היה לשיחת היום בפרלמנט. הרבה פעמים הוזכר 'שלום צ'מברלין' באותו הקשר. הפוליטיקאי שבג'קוב הבין את המהלך' כמהלך יאוש להרים את הפופולריות של ניקי בסקרים.
משה חשב שהוא ציני מידי. “אף אחד לא יהיה כל כך חסר אחריות עבור כמה אחוזי תמיכה."
ג'קוב הביט במשה חבר הפרלמנט החדש במפלגתו, וחשב שעד מהרה גם משה התמים ירכוש מידה מסוימת של ציניות כאשר ילמד איך נעשים הדברים בפוליטיקה.
כבר בפגישתם הראשונה גילה במשה תכונות של מנהיג. כאשר שמע את דעותיו וקרא את הספרים שלו, ידע שהוא מתאים להיות חבר במפלגה.
אלישבע עזרה לו לגייס את משה לפעילות במפלגה. עד מהרה התבלט בכושר הנאום שלו ובכריזמה השופעת.
בבחירות שנערכו לאחרונה נבחר לפרלמנט, אך לג'קוב היו תכניות גדולות יותר עבור משה. מפלגת 'התרבות' הצליחה פחות מחבר המפלגה החדש שלה והייתה רק המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט. למשה היה שרות באופוזיציה טבעי. כל ימיו היה באופוזיציה. האדם החורג מהזרם המרכזי.
ג'קוב צמצם את עיניו וחשב שעל משה לקבל ניסיון נוסף בפוליטיקה, לפני שהוא יפרוש תכניות אלו בפניו. הדאיגה אותו הנוחיות של משה באופוזיציה. אופוזיציה עבור פוליטיקאי היא מדבר שצריך לעבור כדי להגיע לנווה המדבר בממשלה. 'מה שמשה באמת צריך הוא אתגר שידחוף אותו לעמדות הכרעה' חשב.
אל השתיקה התפרץ חבר אחר במפלגתו שישב ליד משה בספסלים האחוריים של הפרלמנט "אני חייב להסכים עם ג'קוב, לפוליטיקאי בעל אגו גדול כמו שיש לג'ו חשוב רק השלטון.”
משה פנה אליו "גם לך יש תסביך קונספירציה של 'ג'ו הגדול' ?”
"כל אחד יודע שניקי הנשיאה היא רק החזות הפומבית של שלטון ג'ו. ניקי היא בסך הכל ילדה טיפשה."
חבר נוסף שנכנס זה עתה לאולם הביא את תוצאות האחרונות של סקר שנערך בארצות הברית בהם הפופולריות של ניקי נסקה לגבהים שהכירה רק בתחילת כהונתה.
דעת הקהל האמריקאית הייתה עייפה ואולי גם מפוחדת מהאיום המוסלמי המתמיד ואהבה את השלום.
משה נזכר בדמותו של ג'ו המחייך בניסיון לשכנע אותו לעבוד עבורו, חיוך שעבר להבעה מרושעת כאשר הבין שנדחה, ושמע במוחו את הפרופסור, טוען שג'ו מאחורי כל התנכלויות. אולי יש משהו בדבריהם. ג'ו בהחלט תאם את התאוריה שלהם כפוליטיקאי חסר מצפון. המשמעות של מהלך 'השלום' עלולה להיות סופה של הדמוקרטיה בארצות הברית.
דיוני הפרלמנט האוסטרלי הופסקו, וקבוצות של חברי פרלמנט דנו במשמעות המהלך.
ג'קוב אחז במרפקו של משה "בא ונצא לבית הקפה שלי לדון בהשלכות. איני חושב שהיום מישהו ידון בחוקים שבסדר היום.”
בית הקפה, לא הפרלמנט, היה המקום בו אהב ג'קוב לדון בנושאים שעל הפרק.
ספלי הקפה התקררו, בעוד שני האישים מהרהרים בשקט.
לבסוף הפר ג'קוב את השתיקה "נראה שהתחזיות שלך הקדימו להתממש."
No comments:
Post a Comment