עבודת לילה

בכל זאת המשכתי לעבוד, מניח בצד את המעגל הזה ובונה את המעגל השני. מחר יום שישי. לא עובדים. רציתי שלפחות שני המעגלים יהיו מוכנים לבדיקה ביום ראשון כאשר אחזור לעבודה.

כאשר גמרתי את הבניה של המעגל, התמתחתי והעפתי מבט דרך החלון לעבר השמיים שהאפילו בצורה מסתורית.

כבר לילה?

השעון אישר שהעובד הממוצע כבר מזמן בבית.

כן, זמן לסיים את העבודה.

בתנועות אוטומטיות, אספתי כמה ניירות, (אולי ארצה להסתכל עליהם בבית), לקחתי את המחשב הנייד ויצאתי מהחדר.

עברתי דרך החדר האפל של רותי, הפרוזדור המואר עדיין והחדרים השוממים משני צדדיו, החוצה למגרש החניה.

בבית הנחתי את משאי והחלפתי לבגדי התעמלות. לקחתי את הכדור ויצאתי למגרש כדורסל המואר של בית הספר הסמוך.

ילדים תפסו את המגרש, משחקים בו כדור רגל.

לא היה לי כוח לעימות עם ילדים שמתעקשים לשחק כדור רגל במגרש כדורסל.

חזרתי לביתי לא מרוצה.

ניסיתי לקרוא את הספר העבה מהספרייה.

לאחר חצי עמוד סגרתי את הספר, לא היה לי חשק לתיאורים הארוכים של חבוטי נפש. פתחתי את הטלוויזיה וזיפזפתי בין הערוצים.

התברר שזה היה הזמן של תכניות בישול, בכל הערוצים, מה שהוכיח לי שוב כמה הם מקובעים וחסרי דמיון. סגרתי את הטלוויזיה.

'טוב' חשבתי, אולי צודקים השפים בטלוויזיה וזה באמת הזמן לאכול.

פתחתי את המקרר, הוצאתי ממרחים, ערכתי את השולחן, שברתי שתי ביצים לתוך המחבת והסתכלתי מהופנט על הביצים המשנות צבע משקוף ללבן ומלבן לשחור... חושב על הבעיה של הפרויקט, הרגשתי חסר מנוחה, משהו הציק לי.. התעוררתי.

שחור? הביצים נשרפות!.

מיהרתי לסגור את הגז והורדתי את הביצים לתוך הצלחת.

התיישבתי והסתכלתי על הארוחה המחכה.

החלטתי שאני לא רעב.

קמתי ממקומי והלכתי אל שולחן הכתיבה.

פתחתי את המחשב. 'רק להציץ אל הדואר האלקטרוני.'... לא היה שום דבר מסעיר, קצר רוח גלשתי לאתרים הרגילים של עיתוני חדשות, ועיתונות מקצועית, החלטתי שזה לא זה וסגרתי את המחשב.

אין מה לעשות, נראה שהבעיות מהעבודה מציקות לי יותר מידי, ועד שלא אסכם אותם לעצמי לא אהיה שקט.

חזרתי ופתחתי את המחשב, פתחתי קובץ חדש ובהיתי במסך המחכה.

לא עלה לי שום רעיון.

סגרתי את מכסה המחשב שוב, משכתי אלי נייר מהמדפסת, שלפתי את העיפרון המכני בעל החוד הרך מכיס חולצתי שהייתה זרוקה על המיטה, והתיישבתי לשרטט.

שעתיים מאוחר יותר וחבילת דפי מדפסת ריקים שמולאו בשרטוטים וחישובים, הנחתי את העיפרון.

מרוקן מחשבתית הלכתי לאמבטיה.

לאחר רחצה יסודית, בגדים נקיים, הרגשתי רעב. זרקתי את הביצים השרופות הקרות לפח והכנתי אחרות, אותן אכלתי בתאבון.

בשעה 10 בלילה. לבשתי פיזמה, נשכבתי על המיטה ופתחתי את הטלוויזיה בחדר המטות. שוב זיפזוף מאכזב, שוב התכניות החלולות והסרטים הישנים. ניסיתי להתרכז בסרט אך הרגשתי שעיני נעצמות. סגרתי את הטלוויזיה ונרדמתי.

בשלוש בלילה התעוררתי עם רעיון נוסף.

האם חלמתי אותו?

ירדתי מהמיטה, פתחתי את המחשב והקלדתי את הרעיון לקובץ חדש. הרעיון הביא לי רעיון נוסף וזה הביא להרחבה נוספת, כך שכאשר העפתי מבט על השעון השעה הייתה כבר 6 בבוקר ובחוץ היה כבר אור.