הגלויים של שוש

שמחתי מאד שעמי בא להציל אותי כמו האביר על הסוס הלבן, אם כי הסתדרתי בכוחות עצמי כמו תמיד.

עם זאת עוד לא גמרתי את המשימה שלי ואני לא אחת שמפסיקה משימה באמצע. עדיין אני חייבת לברר עוד כמה נקודות בלתי ברורות ובעיקר להביא הוכחות. בלי הוכחות ידעתי שחיים ידע איך 'להחליק' את העניינים כך שבסוף אני אהיה אשמה.

דני ועמי הלכו מהר בצעדים הרחבים שלהם כך שאני הייתי חייבת כמעט לרוץ אחריהם. כאשר כמעט הגענו למשרד, החלטתי שזה הזמן להיפרד. אין לי הרבה זמן, "עצור כאן" אמרתי להם בדחיפות. עמי ניסה להניע אותי אך ידעתי שאני מוכרחה לסגור את הקצוות. חייכתי אל עמי והוא משך בכתפיו בהסכמה. דני בהה בי כמו שור לפני המשחטה, אך דני לא שור מטומטם: "כל כך התאמצנו להציל אותך ועכשיו את שוב נעלמת וכנראה תסתבכי עם מי יודע מה?”

כדי לעצור את ההתנגדות שלו ושמתי לב שגם לעמי כבר גרדה ההתנגדות בגרון, הרמתי את ידי לעצור אותם: "אל תדאגו אני לא מתכוונת להסתבך שוב, אני רק עייפה ורוצה לחזור לדירה שלי כדי לנוח.”

דני, שכנראה הכיר אותי יותר טוב ממה שחשבתי התרה בי "אל תעזבי את הדירה שלך בלי להודיע לנו" אך לא הייתה לו ברירה אלא לתת לי ללכת. ברור שלא התכוונתי לחזור לדירה אפילו לרגע אחד. אין לי זמן לנוח. עלי לבצע את התכנית שעלתה במוחי בשעות הרבות שהייתי כלואה מול הבריון בדירה של פואד.