בחצר הכהנים


הם היו ישובים במעגל על הרצפה הקרירה באפלולית אולם המזבח של מקדש תחות.
משה, הביט בשלושת חבריו שישבו מתוחים וחוששים, ממרום גילו בן תשעה מחזורי השנים .
עיני חבריו מקובעות אל צללית דמותו של סתנה.
סתנה עמד מול המזבח המואר בקרן אור בודדת של השמש מפתח שהיה בתקרה, גבו אליהם.
משה ידע מה יקרה.
סתנה הרים את ידו האוחזת במטה, בתפילה לרא - אל השמש.
רגע של דממה ולאחריו פרצה אש מהתקרה ושרפה את הקורבן שעל המזבח.
כולם השתחוו, רועדים מפחד המחזה הנורא של התגלות, פניהם נוגעות ברצפה.
כולם מחוץ למשה.
משה הכיר לא מעט מהכשפים של החרטומים.
בלילה קודם הוא התגנב למזבח וניסה את הידיות המוסתרות בכפלי האבן.
הידית שסתנה לחץ עליה בהחבא, הזרימה את נוזל ההתלקחות ממיכל המוסתר בתקרה, הנוזל השחור שזרם דרך הלפיד גרם לאש הנופלת מהשמים.
לאחר שברר איך הכל פועל, הוא ניקה היטב והספיק לחזור בהחבא לחדרם בלי שאיש מהישנים הרגיש.
משה חש באיבה שבעבע בסתנה כל אימת שהיה במחיצתו. סתנה, עם פני הספינקס שלו, הפיל עליו אימה.
משה ניסה להתגבר על הפחד שכיווץ את בטנו כאשר השגיח פתאום שסתנה הסתובב ומביט בו.
הוא מהר להשתחוות והעלה על פניו הבעת פחד כנדרש.
פניו של סתנה היו חתומות ואין לדעת מה הוא חושב.
משה כובש פניו ברצפה הקרה חשב ' חי תחות איני יכול לשאת את הצינה העולה מהאיש הזה'.
באותו ערב, כאשר הכהן התורן המחריש הביא אותו, כמו כל יום, לשיעור הפרטי אצל אמחותפ, הוא הרהיב עוז וסיפר את המעשה שעשה ושטח את תחינתו:
"כהן אדיר אנא על חוצפתי סלח לי. אך כל אימת שהלבלר האדיר סתנה אלי מתקרב, פחד איום נופל עלי. כאילו שליחו של סת1 הוא סתנה, ובעצמו לידי אוזיריס2 בממלכת המתים, זומם הוא להעבירני."
אמחותפ הביט משתאה על עלם זה שלא מפסיק להפתיע.
איך הוא גילה את התכסיס העתיק הזה? איך היה לו העוז לבדוק אותו הלכה למעשה?
עכשיו לא נותרה לו ברירה אלא לקחת את משה תחת חסותו המלאה.
מעניין איך משה יגיב כאשר ילמד לדעת שכל תורת הכהנים מבוססת על שקרים.
כל הכשפים הם אחיזת עיניים.
היתה לו לאמחותפ ההרגשה שמשה חושד בדבר כבר עתה.

אמחותפ, הכהן הגדול היה אדם עסוק מאד. בימים ראשונים תהה איך ימצא את הזמן הנחוץ לחנך את הילד שלקח תחת חסותו, אך לאחר זמן גילה שהילד משה יכול לעזור לו ולהקל עליו את העומס, כך שזמנו התפנה והשנים בילו יותר ויותר זמן ביחד. חינוכו של משה נעשה תוך כדי ביצוע המטלות השונות שהכהן הגדול עסק בהן. בדרך זו למד משה, לצד חינוכו ככהן תחות, גם מכשרונותיו של אמחותפ בתחומים אחרים.
הוא ראה כיצד אמחותפ מטפל בחולים, דיפדף בכתביו שהיו מסודרים בספריתו הסודית בה הרשה אמחותפ, לאחר היסוס ראשוני, לבן חסותו לעיין בכתביו. התלווה אליו בבקוריו באתרי הבניה. אמחותפ היה עונה ברצון על שאלותיו של בן חסותו בעל המוח החקרן.
יום אחד, בעוד הם עומדים באתר הבניה של הפירמידה הגדולה שאמחותפ תכנן כבית המות של פרעה, הראה משה לראשונה טפח מהשקפת עולמו המתגבשת בשאלתו: 'למה פרעה קבר כל כך גדול שנבנה במאמצים רבים כל כך, צריך, להשתמש בהשקעה האדירה הזו למשהו חיוני יותר אפשר היה.'
אמחותפ ניצל את השאלה כדרכו להדריכו בדרכי השלטון, וענה לו בנאום ארוך על הצורך בסמלים לשלטון יעיל על העם.
משה שתק, ובליבו חשב שהעם יעדיף 'סמלים' שימושיים יותר.
הוא חשד שלכוהן הראשי אמחותפ חשוב האתגר בבניה כל כך אדירה, יותר מסמלים להאדרת פרעה.

1 אל הרשע
2 שליט המתים

No comments: