התעלמות מהקבוצה

קשה לאנשים להבין מושגים ערטילאים. קל יותר להתייחס לאדם מסוים ולהזדהות עם מקרה פרטי. לכן כאשר הוא מנסה להבין את 'האחר' הוא מתייחס לאדם הפרטי 'האחר' ולא לקבוצות בהן הוא משתתף. עורכי החדשות בטלביזיה יודעים זאת היטב ולכן תמיד מעדיפים להביא את 'הזוות האישית' המעניינת וברורה תמיד יותר מהצגת רעיונות כלליים.
זו טעות כי הקבוצה אליה אדם שייך, משפיעה על אופן חשיבתו ועל תגובותיו. יש מחקרים רבים המראים שבני אדם משנים את התנהגותם כאשר הם נמצאים בקבוצה. אך אין צורך במחקר מעמיק כדי לראות איך אדם יכול לשנות את התנהגותו כאשר הוא נמצא בסביבה חברתית.
מספיק לראות את המאמינים היוצאים מהמסגד ביום שישי וצועקים ססמאות כאיש אחד, או את אוהדי הכדור רגל המעודדים את קבוצתם בשבת בשירה נלהבת, או מקללים את השופט במילים שלא היה עולה על דעתם להשתמש בהם מחוץ למגרש.
לפעמים ההשפעה של הקבוצה אינה מוגבלת רק לזמן בו האדם משתתף באירוע חברתי, אלא משפיעה על ראיית המציאות, דעותיו ופעולותיו בטווח הארוך.
כדי להבין את מה 'האחר' רואה, ואיך הוא יגיב על כך, חייבים ללמוד את תפישת המציאות ואת הערכים של הקבוצה לה הוא שייך, ולאמוד את מידת ההשפעה של הדעה הקבוצתית (העדר) עליו.
תינוקות נוטים להיות אגואיסטים, כלומר פחות שייכים לקבוצה, מהסיבה הפשוטה שקשה להם לשרוד. אך כאשר הם גדלים הם נוטים יותר לכיוון שבטי ומושפעים מהחברה בה הם נמצאים. לפעמים הם נטמעים בתוך הקבוצה, מתוך הרצון לקבל את החסות של השבט. הם יתנהגו כמצופה מהם (ילבשו מותגים, יאמצו צורת דיבור וכו').
תנועת המטוטלת הזו מתאזנת אצל רוב בני האדם, אחרי שהם מתבגרים. לאנשים בוגרים יש חלק שהוא פרטי ואישי, וחלקים אחרים של שייכות לקבוצות שונות.
כדי להבין אדם חייבים ללמוד על אופי הקבוצות אליהן הוא משייך עצמו, במקביל ללימוד האופי הפרטי של האדם ואת מידת ההשפעה של הקבוצה עליו.
טעות היא לנסות להבין את 'האחר' כאשר בוחנים אותו כפרט עצמאי בלי להבין את השפעת הקהילה עליו. הדבר דומה לבחינת התנהגות נמלה, בלי להבין את התנהגות הקן כולו. הנמלה היא רק תא אחד בתוך גוף הגדול יותר שנקרא קן נמלים.