אשליה של שוויון

טעות נפוצה בקרב אלו המעוניינים להבין אחרים, היא הנחת היסוד המבוססת על פרשנות ליברלית של העיקרון שנוסח במהלך המהפכה הצרפתית: "  כל האנשים שווים", (למרות שבמהפכה הצרפתית הם התכוונו ל'שוויון' במובן זה שלכל האנשים מגיעות זכויות וחובות שוות, לא זהות). אם אנחנו ממש שווים, אז האדם האחר צריך להרגיש ולהגיב בדיוק כמונו. טעות זו נפוצה בכל התרבויות. הליברלים בעולם המערבי מרגישים שכולם, לא משנה לאיזו קבוצה תרבותית הוא משתייך, יוקיר את החיים בדיוק כמוהם, אם יקבלו אותם חירויות ומעמד כלכלי. המוסלמים משוכנעים שכל האנשים היו חולקים את רגשות הכניעה שלהם לאללה, אילו רק היו מציגים את עקרונות אמונתם. עבור כולם, ברור שערכיהם ואורח חייהם הם מה שכל האנשים צריכים לשאוף אליו. אם למישהו יש שאיפות וערכים שונים, הוא פשוט טועה. העובדות הן שהערכים של המוסלמים שונים משל הליברלים. כניעה לאלוהים (שזו המשמעות של המילה "איסלאם") וכבוד נמצאים בראש הערכים שלהם. ערך הכבוד גבוה מקדושת החיים, ובוודאי גבוה בהרבה מרמת החיים, ששניהם נמצאים בראש ערכי הקהילה הליברלית. לכן כל קבוצה תרבותית מתקשה להבין את האחרת. מנהיגי הליברלים חושבים כל האנשים שווים וזכאים ליהנות מחופש ושגשוג. חומייני, מנהיג איראן, פועל על אותה הנחה שכל האנשים הם יצירותיו של אלוהים במידה שווה. לכן הוא לא יכול להבין מדוע הם מתריסים לאללה ולנביאו מוחמד. בעיניו, ברור כאור היום, שכולם צריכים להיות שיעים ולחיות לפי חוקי השריעה. חוסר ההבנה של המנהיגים הוא מכריע, כי הוא טומן בחובו סכנה. אבל אפילו האנשים הפשוטים עושים את אותן טעויות. האם אי פעם שמתם לב שבמפגשים חברתיים, גברים ונשים נוטים ליצור קבוצות נפרדות, כאשר כל קבוצה דנה בנושאים שונים? אנו יכולים להסיק שאנשים שונים חושבים ומגיבים אחרת למרות שבעצם המוח שלנו פועל באותה צורה בסיסית. לומר שאנשים שווים ולכן מגיבים בצורה דומה היא פשוט טעות הנובעת משאלת לב ולא מהמציאות. שימוש במחשבים כאנלוגיה, ברור שמחשב המריץ יישומים גרפיים יראה על המסך שלו משהו שונה מאוד מהמסך של המחשב המריץ מעבד תמלילים, אפילו למרות ששני המחשבים בנויים ומתפקדים באופן דומה 
על בסיס עקרונות זהים. שכנוע עצמו להאמין שכל האנשים חושבים ומרגישים באופן דומה מוביל להערכה אחרת לגבי הרגשות והתגובות של אנשים אחרים. יש להימנע מהנחת היסוד הזו! אין שני אנשים שווים או, כפי שניסח זאת לוינס  - הפנים של האחר הם תמיד מה שאני לא