עולם השתקנים

למחרת הגיעה הפרחונית שנית. שמחתי לקראתה. לצערי השמחה הייתה מוקדמת מידי. היא הרימה אותי בזרועותיה החזקות, הוציאה אותי מהעולם הלבן.

הבטתי סביב וראיתי שהעולם הלבן קשור במסדרונים ארוכים מוארים באור חזק, אל העולם הצעקני והצבעוני.

בהתחלה שמחתי, העולם הצבעוני הזה הוא אותו עולם בו שוכנות גם פני מלאך ותלתלי זהב.

כמו מגלי עולם אחרים לפני, הבנתי שעולם זה נמצא במרכז ומקושר לעולמות רבים אחרים.

לבי דפק בחוזקה כאשר הבנתי שגם העולם הישן שלי מקושר גם הוא לעולם זה.

התקווה שאבדה לי החלה לפעום מחדש, יתכן ואוכל דרכו להגיע לעולמי המאושר.

כפי שהבנתי חלק מהעולמות מקושרים, כמו העולם הלבן דרך מסדרונות ארוכים, ואחרים דרך סדקים כמו העולם שלי.

החלטתי בליבי שהמשימה שלי היא למצוא את פני מלאך.

עולמי חייב להיות בקרבתה כי היא זו שראיתי ראשונה בצאתי מעולמי הישן. זכרתי גם את הד המנגינה ששמעתי בקרבתה של פני מלאך והתחזקתי בדעתי שעולמי הישן חייב להיות בקרבת פני מלאך.

עכשיו שאני מבין את שפת המקום יתכן ואוכל לשאול אותה איך להגיע לעולמי.

נזכרתי איך נלחמה להשאיר אותי אצלה ולא למסור אותי לעולם הגרומים.

ידעתי שהיא אוהבת אותי, אך האם היא אוהבת אותי מספיק כדי לעזור לי להגיע לעולמי?

שאלה זו תתברר אחרי שאמצא את פני מלאך.

לא היה לי מושג איך אוכל למצוא אותה. עלי ללמוד יותר על העולם הזה ולפקוח עיניים כדי לדעת איך למצוא אותה.

הסתכלתי סביבי בסקרנות. שטף האינפורמציה בעולם זה, שוב הכה אותי בהלם.

אי אפשר להבין מתוך בליל הקולות הריחות והצבעים שום דבר ממשי. החלטתי שהדבר החשוב ביותר הוא הצורות בעולם זה. לכל גוף צורה משלו שמאופיינת בצבע, ריח וקול.

הצורות החשובות ביותר הם הענקים, תושביו המקוריים של העולם הזה.

מה שמבלבל הוא שענקים אלו שינו את צבעיהם ולפעמים אפילו את הריח שלהם. למדתי לזהות אותם קודם כל לפי הצורה.

לא היה לי הרבה זמן לחקור את העולם המרכזי. הפרחונית העבירה אותי דרך מסדרונות אפלים לעולם חדש.

האם אין סוף לעולמות?

שוב היה זה מקום שלא ראיתי כמותו מעולם.

בכלא גדול היו שם כעשרים יצורים כמוני שהגיעו כנראה מעולמות שונים כי אף אחד לא ידע לדבר אל אף אחד אחר.

למעשה היצורים שתקו רוב הזמן רק לעתים רחוקות הוציאו קולות המהום בלתי ברורים.

אם אני מבין נכון הפרחונית בדעה שאני שייך לעולמה אך פגום, או 'מפגר' בלשונה שזו גם המילה לציון מישהו חסר תבונה. ידעתי שאני לא חסר תבונה ולכן איני שייך לעולמה. האם הפרחונית הביאה אותי לשכון עם 'מפגרים' מעולמה או שהביאה אותי לעולם חדש של יצורים שהיא מכנה בשם 'מפגרים'?

אולי היא טעתה גם לגביהם וגם הם אינם מפגרים, אלא באו מעולמות אחרים ואינם יודעים את השפה. היו שם יצורים גדולים ממני ויצורים בגודל שלי. כנראה שמגוון העולמות גדול. זכרתי את החלום שלי בו אני מצליח לשחרר את כל הכלואים ולהחזיר אותם אל עולמות המוצא שלהם. נראה לי שיש רק סיכוי קלוש למימוש החלום. הסוהרים הענקים כל כך חזקים.

היו שם כמובן סוהרים קשוחים שלא היו טובים בהרבה מהסוהרים הגרומים שהיו לי בעבר. נדמה היה לי שרק אני מבין את שפת הקשוחים. הדבר הטוב היחיד שהיה במקום הזה הייתה הידיעה שהוא מקושר לעולם של פני מלאך. התקווה היחידה שפעמה בי הייתה שאוכל לברוח ולמצוא את פני מלאך.

הייתי בודד בין כל הייצורים האחרים שלא יצרו קשר עם אף אחד. הם היו יושבים שעות רבות ללא תנועה וללא דיבור.

בחנתי את כל האפשרויות לברוח.

במשך היום יכולתי להסתובב חופשי בתוך האולם הגדול יחד עם כל האחרים אך תמיד ישבו הסוהרים במוצאיך האולם והשגיחו היטב. אין סיכוי לברוח במשך היום.

בלילות הפרידו אותנו ושמו כל אחד מאיתנו בכלא נפרד, אך כל תאי הכלא הקטנים שכללו מיטה בלבד, היו מסודרים בשורות באולם גדול הרבה יותר מאשר בעולם הלבן.

בלילות לא היו שומרים באולמות הכלא. אם יש לי סיכוי לברוח זה רק בלילה.