אבולוציה מהירה

אבולוציה מהירה

הגיוני לחשוב שיש יתרון לכל מין אם יהיה לו מנגנון המאפשר לו להשתנות במהירות אם הסביבה משתנה. חלק מהשנויים האבולוציוניים יכול להיות מוסבר במנגנונים כאלו. למינים או לחברות, בעלי מנגנון יכולת התאמה מהירה לנסיבות משתנות יש יתרון על 'דינוזאורים' ללא יכולת כזו.

ידוע שתאי הגוף מתחלפים כל הזמן. (תאים מתים ותאים חדשים מתחלקים מאחרים).

הצורה של הגוף נשמרת בכל זאת. המסתורין של שימור צורת הגוף למרות שכל התאים מתחלפים מרמז שכנראה יש פעילות שוטפת של הקוד הגנטי. (בהנחה שצורת הגוף מוכתבת ע"י קוד גנטי. הנחה הגיונית אם מתבוננים על הדמיון בין קרובי המשפחה). פעילות שוטפת של הקוד הגנטי זו שומרת על צורת הגוף (אפילו אחרי פציעה).

בזמן חלוקת התא (ליצירת תאים נוספים) יכולות להופיע מוטציות (בדיוק כמו בלידה) שישנו את צורת הגוף למשל (אך גם תכונות אחרות לטובה או לרעה).

דוגמא למוטציות כאלו הם כתמי הזיקנה או גבשושיות שחורגות מהצורה המקורית של האדם.

חלק מהמוטציות האלו נעלמות כיוון שהחלוקות הבאות עדיין נעשות עם התאים בעלי קוד גנטי מקורי, אך עדיין יכול להיות מנגנון שישנה את הפרט המסוים עוד במשך חייו. אם השנוי עוזר להתאמה לסביבה הפרט המסוים הזה ישרוד טוב יותר. כך קבלנו מנגנון מהיר. (המשתנה עוד באותו דור ולא חייב להסתמך על מוטציות בלידה של הדור הבא) של אבולוציה. דוגמא אחרת היא שנוי מין שדגים מסוימים גורמים לעצמם אם חסרים זכרים או נקבות.

אם יש מנגנון נוסף שמעתיק שנוי כזה גם לתאי הזרע החדשים שהפרט יוצר, הפרט המשוכלל יותר מוריש את תכונותיו הטובות לדור הבא ונוצר מנגנון אבולציוני חדש.

יתרון גדול של מנגנון זה הוא שחלוקת תאים בפרט הבוגר נעשית כל הזמן ולא רק בתהליך הלידה, מה שמגדיל את הסכויים (כלומר מאיץ את האבולוציה, שזה עצמו יתרון למי שיש בו את המנגנון הזה ועוד סיבה שהאבולוציה 'המציאה' מנגנון כזה). כמו כן מספר התאים החדשים הנוצרים במשך החיים הבוגרים גדול בהרבה ממספר תאי הזרע הנוצרים, ולכן סכויי המוטציה המתאימה גדול עוד יותר.

אם קיים מנגנון כזה הוא יכול להיות מנגנון אבולוציוני קצר טווח המסביר שנויים מהירים.

תמיכה ברעיון של אבולוציה מהירה היא העובדה שיש תכונות גוף משוכללות שאין להן קשר לשרידות ולכן אין אפשרות לנמק את שיכלולן במנגנון האבולוציוני של שרידות המתאימים בדורות רבים. גם תכונות שאולי נותנות יתרון שרידות והפצת הגנים אך רק יתרון קטן, קשה לשער שיתרון קטן כזה יהיה דומיננטי בשכלול הגזע בסביבת יתרונות גדולים בהרבה.

יש דוגמאות רבות שתהליך מוטציות בפרט הבוגר נעשה במהלך חייו.

החלק החסר, שחייבים לחקור, הוא: קיום מנגנון שיכול להעתיק את המוטציות של הפרט הבוגר לתאי הזרע שלו (או הביציות), כך שיוריש תכונות לצאצאיו.

התחלת מחקר כזה יכולה לבדוק אם האברים המייצרים תאי זרע (או ביציות) מקבלים קוד גנטי מתאים אחרים בגוף. כדאי להתמקד בתאי הדם שהם המקשרים בין כל התאים בגוף הן לשם הזנתם והן לדברים אחרים. יתכן ותאי הדם הם המעבירים גם את הקוד הגנטי מהתאים שעברו מוטציה לאברי הרביה.