ראיתי טיפה מתנוצצת בשמש אביב על עלה ירוק;
יפה שבעתיים מכל יהלום בחנות היוקרה שבעיר.
ראיתי פרח קטן, ביד אמן מגולף בצבע סגול עמוק;
לא ישוו לו גם שבעים פרחי איריס גלבוע נדיר.
למה את כך לנדיר רק נמשכת;
למה הגדול לך חשוב יותר;
לרכוש את היקר את הולכת;
בשבילך רק המפורסם, זוהר.
רחמי על אלו שלא יודעים ליהנות מדברים קטנים.
מכורים הם לסם של גדול, ויקר, ומפורסם ונדיר.
ואני? איני צריך אלא רסיס קטן של זיכרון נעים,
כדי לזכור כמה יפה את, ושטף אהבה את ליבי מעיר.
אני דווקא אוהבת את הדברים הקטנים,
בייחוד אלו הנוצצים שנקראים יהלומים.
וגם גברים קטנים בתנאי שיהיו עשירים.
ושמלה קטנה החושפת את החמוקים.
וכן, לפעמים גם ילדים נחמדים קטנים
אך רק בתנאי שהם יושבים ושותקים.
אז למה אתה חושב עלי כאלה דברים רעים?
למה אתה חושב שאני אוהבת רק דברים גדולים?
בעצם האמת היא שאני אוהבת את כל הדברים
שעושים את החיים כל כך מתוקים.
No comments:
Post a Comment