הזיקית




לא היית מבחין בלסלי אם היה עובר על פניך ברחוב. שמנמן עם פנים עגולים, שיער מדלדל ועיניים מימיות המציצות אליך במבט תוהה. לבוש תמיד באפור הולך היה במין הליכה משונה. ידיו כמעט ואינן זזות, צמודות לצדי גופו, ראשו שחוח, משתמט ממבטים. אדם ללא ייחוד, המתמזג בסביבת המוני הולכי הרגל. לסלי שייך לאותם אנשים שבוחרים לשבת מאחור בהרצאות, לרשום בקפדנות את דברי המרצה בלי לחשוב ובבחינות להקיא את מה שלמדו. לא הייתי חבר קרוב שלו. מעולם לא אהבתי סוג זה של אנשים, אך אשתי חברה לאגנס אשתו, ושכנעה אותי יום שישי אחד לבוא לביתו. הגענו מוקדם מהרגיל לביתו. לסלי הלך לקנות פיצוחים ועדיין לא חזר. אשתי נכנסה למטבח לשיחת מתכונים עם אגנס שהייתה ידועה כבשלנית מעולה, ואני נותרתי לבד בסלון הגדול של ביתם. העברתי את הזמן בקריאת עיתון שלסלי היה מנוי עליו. עד שהאורחים האחרים, התחילו לטפטף פנימה הספקתי לקרוא את כל מדורי הדעות בעיתון.
עד מהרה התפצלה החבורה, כמו תמיד. חבורה אחת של נשים המשוחחות, בקולות חרישיים בפינה הקרובה למטבח. וחבורת גברים, יושבת ברחבות על הכורסאות בסלון ומתווכחים בקולניות. הופתעתי למצוא את לסלי הופך בביתו, כבמטה קסם, לאדם אחר. ביישנותו נעלמה, דיבורו החרישי והמהוסס נעלם, נחרץ בדעותיו, ומתייחס בביטול לכל מי שמנסה לערער על קביעותיו. הוא הביע את דעותיו בקולניות שגבלה בגסותאפשר היה לסלוח לו על קולניותו ומנהגו הגס בדעות אחרים. אין הוא שונה מרבים מחברי האחרים, אך שמתי לב שכל הדעות הנחרצות שלו, אינן אלא ציטוט דעות מתוך אותו עיתון שקראתי זה עתה. האין לו דעות עצמיות?
למרבה האירוניה, לסלי הרבה ללעוג לדתיים שאין להם דעה עצמית והם מקבלים את דעות הרבנים כתורה מסיני. לסלי היה דוגמה לפתגם 'כל הפוסל במומו פוסל'. לא השתתפתי בוויכוח הלעוס עד זרא, ושעשעתי עצמי בכך שיכולתי לנחש את עמדותיו של לסלי מראש לפי מה שקראתי בעיתון זה עתה.
התחמקתי מפגישות נוספות למשך כמה שבועות, אך לאחר הפצרות רבות של אשתי, חזרתי ובקרתי בביתו פעמים נוספות. יום אחד הבחנתי, שלסלי שינה ממנהגו. הוא לא הרבה לדבר ונטה להסכים עם כל דובר. האדם שהיה כל כך קולני ופסקני בביתו חזר להיות אותו אדם שהכרתי מחוץ לביתו. אדם חסר ייחוד שאינו רוצה להתבלט. השנוי שעבר עניין אותי. האם זו הוכחה שאדם יכול לשנות את אופיו ומנהגו?
בקשתי מאשתי לברר אצל אגנס מה גרם לשנוי הגדול במנהגו של לסלי. אגנס טענה שאין לה מושג. גם היא חשה בשנוי שקרה יום אחד ללא סיבה נראית לעין. כנראה, הביעה דעתה, שהוא פשוט הכיר ברתיעה שהוא גורם לחבריו במנהגו הגס והחליט לשנות את התנהגותו. לא הסכמתי אתה. לפי ניסיוני שנוי התנהגות קיצוני כזה מחייב אישיות חזקה מזו שהייתה ללסלי לפי הערכתי. כך שחידת השתנותו הפליאה אותי. עברה כשנה עד שהשתתפתי שוב בפגישה בביתו. גיליתי עד מהרה שלסלי שוב מביע דעות בקולניות ובפסקנות שזכרתי מפגישתנו הראשונה. לתדהמתי היו אלא דעות המנוגדות לכל מה שהטיף בפסקנות לא פחותה לפני שנה. בסיום הערב לא התאפקתי ושאלתי אותו ישירות מה גרם לו לשנות את דעותיו, והוא, לא מודע לגיחוך שבדבר, סיפר: "הייתי מנוי על עיתון שהסכמתי עם הדעות שהובעו בו. יום אחד העיתון עליו הייתי מנוי פשט את הרגל. לאחר זמן מה עשיתי מנוי בעיתון אחר. עד מהרה מצאתי שיש אמת בדעות שהובעו בעיתון החדש."

2 comments:

אלי לייבה said...

זה ממש נכון , עתון שקוראים ברמה יומית , למשל העתון ברכבת יכול עם הזמן להשפיע על דעות הקוראים בו ולעצב את דעתם ובחירותיהם. בסופו של דבר, שום דבר לא בחינם...

אמיר said...

נחמד מאד