מהות התרבות

אחת לשנה מופיעה שחקנית ותיקה בטלוויזיה ומתלוננת על התקציב הזעום שהמדינה משקיעה 'בתרבות'. תרבות ובידור חד הם לדידה, כמו להרבה מובילי דעת קהל במערב, תרבות משמעה - תאטרון.
אותי מקוממת ההכרזה על מופעי תאטרון כ 'תרבות'. בעיני אלו מופעי בידור שאינם שונים מקונצרט רוק או משחק כדור- רגל. כל אלו הם לכל היותר חלק קטן מהמכלול הגדול שנקרא תרבות. יש הגדרות רבות למושג תרבות. אחת ההגדרות אומרת: 'תרבות היא מכלול הערכים, האמנות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם'. הגדרה אופיינית אחרת: 'מערכת ערכים, רעיונות, דפוסי התנהגות המשותפים לכל בני חברה מסוימת, ומועברים בתהליך של למידה חברתית לדור הבא.'
אדם המכבד את זולתו הוא בעיני אדם תרבותי, גם אם אינו מבקר בתאטרון. השחקנית לעומת זאת, אינה מתנהגת בצורה תרבותית, אם היא מרשה לעצמה לגדף את כל מי שאינו חושב כמוה. אפשר לדון בערכי תרבות מנקודות מבט שונות. אני בוחר לדון בתרבות הממלאת צורך של הסדרת חיי אנשים בחברה.
האבולוציה פיתחה את האדם לא רק כיצור בודד, אלא כחלק מחברה שמאפשרת לממש הישגים שאדם בודד לא יכול היה להשיג. יצירת חברה מתאפשרת רק על ידי כך שהפרטים בתוכה מוותרים על יתרונות אישיים מול הפרטים האחרים, כדי להתמודד טוב יותר ביחד. התנהגות תרבותית מאופיינת בעיקר על ידי התגברות על הנטייה הטבעית של כל אדם לקבל יותר מהאחרים ולתרום כמה שפחות.
מכאן ההגדרה שלי לתרבות שהיא בתמצית - 'כללי ההתנהגות של הפרט בתוך החברה בה הוא חי'.
הגדרה זו כוללת כללי התנהגות בין אדם לחברו, וכללי התנהגות אדם בחברה. כל המאפיינים האחרים של תרבות – כמו מסורת, אומנות, לבוש, מנהגים וכו' נכללים בכללי ההתנהגות. מכאן גם התפתחו ערכים שכולם עוסקים בהיבט זה או אחר של חיי אדם בחברה. כל ההיבטים האחרים של התרבות משמשים כדבק המאחד את האנשים לכלל חברה/קהילה/עם.
לחברות שונות תרבות שונה, ממש כמו שלאנשים שונים אופי שונה. אדם שנולד וחי בחברה מסוימת מסגל את אורח המחשבה וההתנהגות של התרבות שלה. בהגדרה זו של תרבות, תמצית ההבדל בין תרבויות היא ההבדל באיזון בין מה שהפרט מקבל מהחברה לבין מה שהוא חייב לתרום לה. התרבות הטובה בעיני היא זו המגדירה כללי התנהגות המאפשרים שגשוג החברה, כללים שיאפשרו לבנות חברה יציבה ומתפתחת בה טוב יהיה לאדם לחיות. בעיני האנשים תרבותיים מתנהגים לפי הקוד התרבותי שלהם גם אם אין להם רווח אישי וגם אם אין הם חוששים מעונש. לדעתי הכלל החשוב ביותר בתרבות חייב להיות חירות מחשבתית המשחרר את האדם מעריצות גורמים המטים את דעתו לכיוונם. מסורת ומנהגים משמשים כדבק מאחד של התרבות, אך אין אני מוכן לקבל אותם כאשר הם הופכים לפולחן שנעשה חשוב מהמהות.
לדעתי הפולחן אינו יכול להיות העיקר, חשוב המעשה התרבותי. היטיב לבטא זאת הנביא ישעיהו: " גם כי תרבו תפילה אינני שומע. ידיכם דמים מלאו. רחצו, הזוכו, הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני. חדלו הרע. למדו היטב. דרשו משפט. אשרו חמוץ. שפטו יתום. ריבו אלמנה."