כשלים בראיית המציאות

אשליית השוויון

טעות נפוצה של האנשים הבאים להבין את 'האחר' היא ההנחה ש 'האחר' חושב ומרגיש כמונו.
טעות זו נובעת מהדעה שנוסחה בצורתה הידועה ביותר במהפכה הצרפתית: “כל בני אדם שווים." כאשר מקבלים קביעה זו, טבעי שנחשוב שאם כל בני אדם שווים, אנשים אחרים יגיבו באותה צורה כמונו.
הטעות הזו נפוצה במיוחד בין אנשים ליברלים בעולם המערבי החושבים בטעות שאנשים מתרבות אחרת יתנהגו כמוהם. הילארי קלינטון הייתה אסירת תודה, לו מישהו היה עושה למענה, מה שארצות הברית עשתה למען תושבי בנגאזי. לכן היא נדהמה כשהם לא התנהגו כמצופה.
חמינאי מנהיג איראן, חושב שכל בני האדם שווים לכן הוא לא מבין למה לא כולם מוסלמים. לו ברור כשמש, שכולם צרכים להתאסלם ולחיות לפי חוקי השריעה.
לנו, הליברלים המערביים, ברור שהערכים שלנו ודרך החיים שלנו היא הדבר שאליו חייבים כל בני האדם לשאוף. אם הם חושבים אחרת, מתנהגים אחרת ובעלי ערכים שונים, הם פשוט טועים או עדיין לא מספיק מפותחים.
בדוגמה של הילארי השייכת לשבט הליברלי, הדרך לחיות היא לקדש את החיים ולתת לכולם ובעיקר לשבט המוסלמי רמת חיים המתאימה למערב. אך למוסלמים סולם ערכים שונה. ההכנעה לאל (שזה פירוש האיסלאם) והכבוד, הם ערכים הגבוהים בסולם הערכים שלהם מקדושת החיים, ובוודאי מרמת חיים. לכן מצווה היא להרוג את השגריר הכופר.
חוסר ההבנה של המנהיגים בולט כי הוא מסוכן, אך גם אנו האנשים הפשוטים, לוקים באותה טעות. האם הגברים מבינים את האובססיה הנשית לנעלים? האם הנשים מבינות את חוסר הרגישות של הגברים? שמתם לב שבשיחות הסלון נוצרות שתי קבוצות, אחת של הנשים והשנייה של הגברים. כל קבוצה מדברת על נושאים שונים הקרובים לליבה?
כל אדם יכול להבחין שאנשים שונים חושבים ומגיבים באופן שונה למרות שהמוח שלהם עובד באותה צורה באופן בסיסי. לומר שאנשים שווים ולכן מגיבים באותה צורה, זו פשוט טעות הנובעת הרהורי לב יותר מאשר מציאות. אנשים אינם מעבדים את הקורה סביבם באותה צורה.
באנלוגיה למחשבים, ברור שמחשב אפל של מעצב, המריץ אפליקציה גרפית, מציג על המסך משהו שונה ממחשב של המזכירה, המשמש לה כמכונת כתיבה. למרות ששני המחשבים בנויים בצורה דומה ופועלים בעקרונות זהים.
השכנוע הפנימי שכל האנשים חושבים ומרגישים אותו דבר, מביא להערכה מוטעית לגבי איך 'האחר' חושב ומגיב ולכן יש להיזהר לא להתבסס על הנחה כזו.
אין שני בני האדם שווים, או בניסוחו של הפילוסוף לווינס: "הפנים של 'האחר' הם תמיד מה שלא אני.''

התעלמות מהקבוצה

קשה לאנשים להבין מושגים ערטילאים. קל יותר להתייחס לאדם מסוים ולהזדהות עם מקרה פרטי. לכן כאשר הוא מנסה להבין את 'האחר' הוא מתייחס לאדם הפרטי 'האחר' ולא לקבוצות בהן הוא משתתף. עורכי החדשות בטלביזיה יודעים זאת היטב ולכן תמיד מעדיפים להביא את 'הזוות האישית' המעניינת וברורה תמיד יותר מהצגת רעיונות כלליים.

זו טעות כי הקבוצה אליה אדם שייך, משפיעה על אופן חשיבתו ועל תגובותיו. יש מחקרים רבים המראים שבני אדם משנים את התנהגותם כאשר הם נמצאים בקבוצה. אך אין צורך במחקר מעמיק כדי לראות איך אדם יכול לשנות את התנהגותו כאשר הוא נמצא בסביבה חברתית. מספיק לראות את המאמינים היוצאים מהמסגד ביום שישי וצועקים ססמאות כאיש אחד, או את אוהדי הכדור רגל המעודדים את קבוצתם בשבת בשירה נלהבת, או מקללים את השופט במילים שלא היה עולה על דעתם להשתמש בהם מחוץ למגרש. לפעמים ההשפעה של הקבוצה אינה מוגבלת רק לזמן בו האדם משתתף באירוע חברתי, אלא משפיעה על ראיית המציאות, דעותיו ופעולותיו בטווח הארוך

כדי להבין את מה 'האחר' רואה, ואיך הוא יגיב על כך, חייבים ללמוד את תפישת המציאות ואת הערכים של הקבוצה לה הוא שייך, ולאמוד את מידת ההשפעה של הדעה הקבוצתית (העדר) עליו

תינוקות נוטים להיות אגואיסטים, כלומר פחות שייכים לקבוצה, מהסיבה הפשוטה שקשה להם לשרוד באופן אישי והם עדיין לא התחברו לקבוצה. אך כאשר הם גדלים הם נוטים יותר לכיוון שבטי ומושפעים מהחברה בה הם נמצאים. לפעמים הם נטמעים בתוך הקבוצה, מתוך הרצון לקבל את החסות של השבט. הם יתנהגו כמצופה מהם (ילבשו מותגים, יאמצו צורת דיבור וכו'). תנועת המטוטלת הזו מתאזנת אצל רוב בני האדם, אחרי שהם מתבגרים. לאנשים בוגרים יש חלק שהוא פרטי ואישי, וחלקים אחרים של שייכות לקבוצות שונות

כדי להבין אדם חייבים ללמוד על אופי הקבוצות אליהן הוא משייך עצמו, במקביל ללימוד האופי הפרטי של האדם ואת מידת ההשפעה של הקבוצה עליו

טעות היא לנסות להבין את 'האחר' כאשר בוחנים אותו כפרט עצמאי בלי להבין את השפעת הקהילה עליו. הדבר דומה לבחינת התנהגות נמלה, בלי להבין את התנהגות הקן כולו. הנמלה היא רק תא אחד בתוך גוף הגדול יותר שנקרא קן נמלים. כך גם האדם

קבלת הנרטיב של האחר

הטעות המסוכנת מכולן, היא קבלת הסיפור (הנרטיב) של 'האחר', והקבוצה שלו

הסיפור של המתולוגיה היוונית על הספינה של אודיסאוס שחייבת לעבור ליד אי בו שוכנות הסירנות, מדגים את הסכנה בקבלת הנרטיב של 'האחר'. מלחים המקשיבים לקולות הסירנות המפתות, יאבדו את הרצון לחזור למולדת, לכן חייב היה אודיסיאוס לאטום את אוזניהם ולקשור אותם לתורן הספינה. גם בימנו יש אנשים שמקבלים את הנרטיב של הקבוצה האחרת, עד כדי חבירה לקבוצה של 'האחר'. לפעמים זה מתחיל ברצון ללמוד על 'האחר', דבר חיוני כדי להבין אותו. לפעמים זה מהרצון להיות פתוח, סובלני ולקבל את 'האחר'. כדי ללמוד או לקבל את 'האחר', חייבים להנמיך את הגנות התרבות שלנו, הקיימת כדי לבדל אותנו מקבוצות אחרות שעלולות להשפיע עלינו. הנמכת חומות התרבות, תוך התעלמות מהנרטיב שלנו, מאפשרת הבנה של הנרטיב 'האחר'. הסכנה היא שכאשר מנמיכים את החומה התרבותית, מורידים הגנות, ובמקום ללמוד את האמת על 'האחר' לומדים את 'הנרטיב' שהוא מספר, וחושפים עצמנו למנגנון התרבותי המשוכלל שמשתמש בנרטיב כדי לספח אנשים לקבוצה האחרת. חשוב לדעת את 'נרטיב' של 'האחר', אך ורק אם זוכרים שזה סיפור שמסופר במטרה לאחד ולגבש את הקבוצה של 'האחר', להרחיק את השפעת קבוצות אחרות ובו זמנית להביא שלוות תודעה לכל פרט בקבוצה של 'האחר'. אדם המקורב לנרטיב של תרבות 'האחר' עלול להיות שבוי בקסמו 'ולהתגבש' בקבוצה היריבה. חייבים גם לזכור שאין קשר הדוק בין 'נרטיב' למציאות האמתית. הנרטיב הוא מגמתי. אנו עלולים לשכוח שאנו שייכים לקבוצה שונה, ושעלינו לחתור למולדת, ולא להיסחף לאי זר בעקבות קולן המפתה של הסירנות של הנרטיב השכן. הנטייה של ליברלים מערביים לכיוון הנרטיב המוסלמי, פוגעת ביכולת השרידות של התרבות המערבית. המוסלמים הוכיחו שהם מספיק מתוחכמים ובעלי ניסיון בהונאת 'האחר', כדי לדעת ללחוץ על הכפתורים הנכונים ולהפעיל את הממשל האמריקאי. הם לחצו על כפתור המסכנות, כפתור הפתיחות, ולא היססו ללחוץ על כפתור השנאה ליהודים שהוחדרה במערב במשך שנים רבות. מהכיוון שלהם חומות התרבות המוסלמית גבוהות מספיק, כדי להקשות על הכלוא בתוכן, להחליף את הנרטיב המוסלמי בנרטיב המערבי.