האבולוציה
לפעמים מתגלה שנושאים מורכבים ובלתי מובנים, מצייתים לחוקים פשוטים.
כאשר מדענים שלחו את הטיל הראשון אל הירח כתבו בעיתונים בהתפעלות, עד כמה שילוח הטיל חייב להיות מדויק, כי כל תזוזה של מאית המעלה תגרום לטיל לא לפגוע במטרה כל כך קטנה. אלו כמובן שטויות של עיתונאים שלא מבינים דבר בטכנולוגיה. קל מאד לפגוע בירח (או היום להשחיל פצצה בחלון של בית) אם יש לנו שליטה במעגל סגור - מצלמה 'הרואה' את המטרה ומשדרת תיקונים למסלול הטיל. ככל שמתקרבים למטרה, המטרה גדלה, וקל לתקן מסלול כדי לפגוע במרכזה.
זו דוגמה לפעולה שנראית למי שאינו מבין, כפעולה מסובכת ולמעשה היא פעולה פשוטה מאד.
כאשר אנו מביטים בהשתאות על המורכבות של המינים בכלל, ושל המוח האנושי בפרט, קשה לנו להבין איך נוצרה המורכבות הזו ואנו נוטים לשייך אותה למעשי אלוהים.
האמנם זה מעשה אלוהי?
השחלה של טיל מבעד לחלון המרוחק אלפי קילומטרים אינו 'קסם טכנולוגי'. באותה מידה גם התפתחות המין האנושי, אינו נס שנעשה על ידי האל.
דארווין הראה שזו אבולוציה ארוכת שנים שמונעת על ידי כמה כללים פשוטים.
הרעיון הבסיסי בתורת האבולוציה הוא: 'שורדים המתאימים ביותר' – זה בערך כמו להגיד שמי שבנוי לשרוד, הוא בעל סיכויים טובים יותר לשרוד.
מובן מאליו, לא?
סימן ההיכר של כל רעיון גאוני הוא הפשטות. רעיון גאוני מאופיין על ידי כך שאומרים: “איך אני לא חשבתי על כך?” כזה היא הרעיון של דארווין.
המנגנון שהציע דארווין ושאומת במחקרים רבים אחריו, הוא שבמהלך התחלקות התא בתהליך ההתעברות קורה לעיתים שיבוש (מוטציה) שמשנה תכונות בצאצא הנולד. הטבע האכזרי מסנן את הפחות מתאימים. אם השיבוש גרם לתכונה שעוזרת לשרידות, אותה תכונה תועבר לדורות הבאים. שיבושים אחרים לא יועברו מעצם כך שנשאי אותן תכונות לא שורדים.
מתוך הרעיון הבסיסי הזה התפתחות המינים נראית ברורה. חוקרי אבולוציה יודעים היום לצייר את מסלולי ההתפתחות של המינים השונים בדיוק הולך ומשתכלל.
עם זאת תורת האבולוציה המקורית שהגה דארווין, אינה שלמה.
אפילו דארווין עצמו סבר שיש תופעות בטבע שאינן מתיישבות עם תורת האבולוציה שהגה וניסה להשלים את התאוריה.
היום ברור לחוקרים רבים שיש צורך להרחיב את התאוריה.
אם נקרא לתיאוריה המקורית של דארווין – 'תורת האבולוציה הפרטית', התורה המורחבת תיקרא – 'תורת האבולוציה הכללית' בדומה למינוחים המקבילים בפיזיקה.יש מדענים חוקרים השוקדים על תחומים שונים המשלימים את התאוריה המקורית.הרעיון של דארווין העומד בבסיס תורת האבולוציה, הוא רעיון בסיסי שנכון לתחומים נוספים.
'תורת האבולוציה הכללית' יכולה לכלול את התחומים הבאים:
האבולוציה הפרטית - התפתחות המינים דרך מוטציות במהלך הלידה המסוננות במשך דורות רבים. ברור שרק אלו העוזרות לשרידות עוברות לצאצאים, מעצם העובדה שמי שאינו שורד אין לו את הזמן והיכולת להוליד צאצאים כמו חברו השורד. התהליך הזה בולט ביותר כאשר הסביבה משתנת בצורה מהירה ופריטים של אותו מין שהם בעלי מוטציות המתאימות לסביבה החדשה שורדים, בעוד האחרים נכחדים. – זו התאוריה המקורית של דרווין.
אבולוציה של חברות – האנושות מורכבת מחברות שונות שכל אחת מהן מתמודדת עם האחרות בתנאי סביבה משתנים כדי לשרוד. כבר דרווין עצמו הבין שתופעת אלטרואיזם אינה מתיישבת עם התאוריה הבסיסית. אם אדם מוכן לוותר על חייו למען אחר, ברור שהגנים שלו, הכוללים רצון לוותר לאחרים, לא ישרדו. למרות זאת אנו עדים שהתכונה הזו של אלטרואיזם קיימת ושורדת. חוקרי אבולוציה אחדים קושרים את התופעה עם היתרונות של שיתוף פעולה של פריטים של אותו מין במסגרת קבוצה הפועלת בתאום – שאפשר לקרוא לה 'עדר'. על 'העדר' נדבר בהרחבה בהמשך
אבולוציה מהירה – שנויים מתרחשים בדור אחד ועוברים לדורות הבאים.
אבולוציה של מערכות אחרות – התפתחות מערכות השונות ממערכת החיים.
אבולוציה של המוח - חשיבה טובה ומהירה של המוח בתגובה למסרים מהחושים, חשובה להישרדות לא פחות מכח, גמישות, או מהירות של הגוף. ככל שהמוח מפותח יותר כך יכולת השרידות גדלה.אמנם התפקיד הבסיסי הראשוני של המוח בבעלי חיים, היה לשלוט על תנועת האברים, אך עם הזמן נוספו למוח תפקידים נוספים שעזרו לבעלי החיים לשרוד.במרק החם של הסביבה הבראשתית בה נוצרו והתפתחו החיים, לא היה צורך במוח מתוחכם. עבור בעלי החיים הבראשתיים בהם התחיל להתפתח מוח, לא היה צורך בתנועה מהירה. אולי גם לא היו סכנות רבות שיש לזהות. אך הדרישות מהמוח השולט על אברי הגוף, הלכה וגדלה עם הזמן כאשר האתגרים גדלו. הדרישות גדלו במיוחד, כאשר נוצרה תחרות בין בעלי החיים על משאבים שלא הספיקו לכולם. רק אז התברר שמבנה המוח המבוסס על תקשורת כימית/חשמלית בין התאים, לא מאפשר תגובה מהירה שתספיק להתמודד עם המציאות. לכן מנגנוני פעולת המוח התפתחו מתוך הצורך להגיב במהירות כאשר לרשותו מערכת פיזית (חומרה) איטית בלבד. במהלך האבולוציה נמצאו פתרונות מתוחכמים לבעיה זו. פתרון אחד לבעיה הוא הצורה בה המוח האיטי שולף את התגובה המתאימה לגרוי הראשוני המתקבל ממערכת החושים, מתוך סדרה של תגובות מוכנות שנצרבו בו מראש. כל פעולה כזו נצרבת גם היא כדי לשמש בסיס לתגובות מגרויים דומים בעתיד. בצורה כזו המוח אינו חייב לחכות עד שיתקבלו נתונים מלאים ולא דרוש לו זמן רב לעיבוד מלא שלהם.הדבר דומה למחשב בו כל סוג גרוי (Trigger) מפעיל תגובה מתאימה הרשומה מראש (רוטינה) באותה שורה בטבלה, ללא צורך בחישוב התגובה מחדש. במוח קוראים לאותן תגובות הצרובות מראש - סטראוטיפים.אם המוח היה מבוסס על תקשורת חשמלית בלבד כמו המחשבים של ימנו, לא היה צורך כל כך נואש להתבסס על הערכות ולהשתמש בדמיון. יצורים בעלי מוח כזה היו שונים מאד מאיתנו, אך אולי לא היו שורדים בסביבה משתנית, בהעדר הגמישות של מבנה המוח. גמישות שלמרבה הפרדוקס, הוכתבה על ידי המגבלות שלו.בהרבה תחומים אנו מוצאים שמגבלות גורמות לעתים דווקא להתפתחות שאינה קיימת כאשר אין צורך נואש בה. הדוגמאות רבות. למשל: אחת הסיבות להתפתחות התעשייה האלקטרונית ובעקבותיה כל ההי-טק בארץ, הייתה החרם שהטיל דה גול על הספקת ציוד אלקטרוני מתוחכם לישראל. החרם העולמי של אז והמשאבים המוגבלים, גרמו להתפתחות פתרונות ייחודיים. בצורה דומה, המגבלות שהגבילו האנטישמיים את היהודים באירופה, מגבלות אלו היו אחת הסיבות להצטיינות העם היהודיאבולוציה של חברות בסיוע של התרבות – אחד מהפתרונות של האבולוציה להגברת יכולת השרידות הוא יצירת חברות גדולות שיכולות לעמוד ביחד טוב יותר מול הסכנות. המינים החלשים מאופיינים בחברות גדולות המאפשרות להם לעמוד בפני הטורפים. איילים חיים בעדרים, דגים חיים בלהקות, נמלים חיים בקינים. ככל שהחברה גדולה יותר הכוח המשותף שלה גדול. לטורפים אין צורך להתאגד בקבוצות גדולות. לכן הנמרים בודדים או חיים במשפחות מצומצמות. המין האנושי מאופיין כטורף (צייד) ולכן בראשית ימיו הוא חי בקבוצות קטנות של משפחה או שבט קטן של ציידים ומלקטות. אך למרות זאת האנושות הצליחה ליצור חברות גדולות מאד תוך שימוש מתוחכם בתרבות. השימוש שלי כאן במושג 'תרבות' הוא במובן של כללי התנהגות ומנהגים בחברה. התרבות משמשת כדבק חברתי בין בני האדם היוצר שיתוף פעולה מול הסכנות והאתגרים.
לצורך הבנת 'האחר' נתמקד רק בחלק מהתחום הרחב של אבולוציה – בעיקר באבולוציה של המוח ובאבולוציה של חברות.על התרבות נדון בפירוט בפרק השלישי.
לפעמים מתגלה שנושאים מורכבים ובלתי מובנים, מצייתים לחוקים פשוטים.
כאשר מדענים שלחו את הטיל הראשון אל הירח כתבו בעיתונים בהתפעלות, עד כמה שילוח הטיל חייב להיות מדויק, כי כל תזוזה של מאית המעלה תגרום לטיל לא לפגוע במטרה כל כך קטנה. אלו כמובן שטויות של עיתונאים שלא מבינים דבר בטכנולוגיה. קל מאד לפגוע בירח (או היום להשחיל פצצה בחלון של בית) אם יש לנו שליטה במעגל סגור - מצלמה 'הרואה' את המטרה ומשדרת תיקונים למסלול הטיל. ככל שמתקרבים למטרה, המטרה גדלה, וקל לתקן מסלול כדי לפגוע במרכזה.
זו דוגמה לפעולה שנראית למי שאינו מבין, כפעולה מסובכת ולמעשה היא פעולה פשוטה מאד.
כאשר אנו מביטים בהשתאות על המורכבות של המינים בכלל, ושל המוח האנושי בפרט, קשה לנו להבין איך נוצרה המורכבות הזו ואנו נוטים לשייך אותה למעשי אלוהים.
האמנם זה מעשה אלוהי?
השחלה של טיל מבעד לחלון המרוחק אלפי קילומטרים אינו 'קסם טכנולוגי'. באותה מידה גם התפתחות המין האנושי, אינו נס שנעשה על ידי האל.
דארווין הראה שזו אבולוציה ארוכת שנים שמונעת על ידי כמה כללים פשוטים.
הרעיון הבסיסי בתורת האבולוציה הוא: 'שורדים המתאימים ביותר' – זה בערך כמו להגיד שמי שבנוי לשרוד, הוא בעל סיכויים טובים יותר לשרוד.
מובן מאליו, לא?
סימן ההיכר של כל רעיון גאוני הוא הפשטות. רעיון גאוני מאופיין על ידי כך שאומרים: “איך אני לא חשבתי על כך?” כזה היא הרעיון של דארווין.
המנגנון שהציע דארווין ושאומת במחקרים רבים אחריו, הוא שבמהלך התחלקות התא בתהליך ההתעברות קורה לעיתים שיבוש (מוטציה) שמשנה תכונות בצאצא הנולד. הטבע האכזרי מסנן את הפחות מתאימים. אם השיבוש גרם לתכונה שעוזרת לשרידות, אותה תכונה תועבר לדורות הבאים. שיבושים אחרים לא יועברו מעצם כך שנשאי אותן תכונות לא שורדים.
מתוך הרעיון הבסיסי הזה התפתחות המינים נראית ברורה. חוקרי אבולוציה יודעים היום לצייר את מסלולי ההתפתחות של המינים השונים בדיוק הולך ומשתכלל.
עם זאת תורת האבולוציה המקורית שהגה דארווין, אינה שלמה.
אפילו דארווין עצמו סבר שיש תופעות בטבע שאינן מתיישבות עם תורת האבולוציה שהגה וניסה להשלים את התאוריה.
היום ברור לחוקרים רבים שיש צורך להרחיב את התאוריה.
אם נקרא לתיאוריה המקורית של דארווין – 'תורת האבולוציה הפרטית', התורה המורחבת תיקרא – 'תורת האבולוציה הכללית' בדומה למינוחים המקבילים בפיזיקה.יש מדענים חוקרים השוקדים על תחומים שונים המשלימים את התאוריה המקורית.הרעיון של דארווין העומד בבסיס תורת האבולוציה, הוא רעיון בסיסי שנכון לתחומים נוספים.
'תורת האבולוציה הכללית' יכולה לכלול את התחומים הבאים:
האבולוציה הפרטית - התפתחות המינים דרך מוטציות במהלך הלידה המסוננות במשך דורות רבים. ברור שרק אלו העוזרות לשרידות עוברות לצאצאים, מעצם העובדה שמי שאינו שורד אין לו את הזמן והיכולת להוליד צאצאים כמו חברו השורד. התהליך הזה בולט ביותר כאשר הסביבה משתנת בצורה מהירה ופריטים של אותו מין שהם בעלי מוטציות המתאימות לסביבה החדשה שורדים, בעוד האחרים נכחדים. – זו התאוריה המקורית של דרווין.
אבולוציה של חברות – האנושות מורכבת מחברות שונות שכל אחת מהן מתמודדת עם האחרות בתנאי סביבה משתנים כדי לשרוד. כבר דרווין עצמו הבין שתופעת אלטרואיזם אינה מתיישבת עם התאוריה הבסיסית. אם אדם מוכן לוותר על חייו למען אחר, ברור שהגנים שלו, הכוללים רצון לוותר לאחרים, לא ישרדו. למרות זאת אנו עדים שהתכונה הזו של אלטרואיזם קיימת ושורדת. חוקרי אבולוציה אחדים קושרים את התופעה עם היתרונות של שיתוף פעולה של פריטים של אותו מין במסגרת קבוצה הפועלת בתאום – שאפשר לקרוא לה 'עדר'. על 'העדר' נדבר בהרחבה בהמשך
אבולוציה מהירה – שנויים מתרחשים בדור אחד ועוברים לדורות הבאים.אבולוציה של מערכות אחרות – התפתחות מערכות השונות ממערכת החיים.
אבולוציה של חברות בסיוע של התרבות – אחד מהפתרונות של האבולוציה להגברת יכולת השרידות הוא יצירת חברות גדולות שיכולות לעמוד ביחד טוב יותר מול הסכנות. המינים החלשים מאופיינים בחברות גדולות המאפשרות להם לעמוד בפני הטורפים. איילים חיים בעדרים, דגים חיים בלהקות, נמלים חיים בקינים. ככל שהחברה גדולה יותר הכוח המשותף שלה גדול. לטורפים אין צורך להתאגד בקבוצות גדולות. לכן הנמרים בודדים או חיים במשפחות מצומצמות. המין האנושי מאופיין כטורף (צייד) ולכן בראשית ימיו הוא חי בקבוצות קטנות של משפחה או שבט קטן של ציידים ומלקטות. אך למרות זאת האנושות הצליחה ליצור חברות גדולות מאד תוך שימוש מתוחכם בתרבות. השימוש שלי כאן במושג 'תרבות' הוא במובן של כללי התנהגות ומנהגים בחברה. התרבות משמשת כדבק חברתי בין בני האדם היוצר שיתוף פעולה מול הסכנות והאתגרים.
על התרבות נדון בפירוט בפרק השלישי.
No comments:
Post a Comment