אבולוציה של חברות

 בין כל הדרכים המתוחכמות שנמצאו בטבע כדי לחזק את השרידות, נפוצה מאד השיטה של חיבור פרטים לחברה שפועלת בתאום - 'עדר'. אפשר להתייחס לחברה כזו כגוף גדול אחד, ששרידותו גדולה משרידות כל תא בקבוצה.

המין האנושי שכלל את התחבולה הזו מעבר לחיבור גנטי בין פרטים קרובים, על ידי בניית 'תרבות'. 'התרבות' מאפשרת לאחד אנשים רבים בגוף אחד. התרבות היא הסיבה העיקרית למקום הנכבד שתפשה האנושות בממלכת החי.
המצאת התקשורת בין אנשים הצליחה להדק עוד יותר את הקשר הזה וכך למנף את התרבות.
אי אפשר לדון באבולוציה אנושית ללא דיון ומחקר של התרבות האנושית.
אפשר לראות את החברה כקבוצה תרבותית המהווה ישות אחת. כל קבוצה תרבותית כזו מנסה לשרוד בסביבה עוינת של קבוצות תרבותיות אחרות ולהתגבר על תנאי סביבה קשים.
למעשה יותר נכון לראות היררכיה של קבוצות. במקום הנמוך בהיררכיה קבוצה מורכבת מפריטים בודדים ובמעלה ההיררכיה קבוצת-על מורכבת מקבוצות של הרמות שמתחת לה.
כאשר 'האחר' הוא קבוצה הדוקה (עדר), כמו קבוצת היהודים החרדים, או קבוצת האנרכיסטים, אין צורך להבין כל פרט בתוך הקבוצה.
זהות המחשבה של הפרטים בקבוצה, מאפשרת לבחון רק את מאפייני הקבוצה, כדי להבין איך כל פרט לחוד וכולם ביחד חושבים ומגיבים.
אך בדרך כלל, מאחר ולאנשים יש זהות עצמית משולבת בזהות קבוצתית, חייבים להבין גם את מנגנוני החשיבה הפרטיים וגם את התכונות העדריות.
היכולת הזו של המין האנושי להתחבר על בסיס של תרבות משוכללת, היא גם אחד המכשלות הגדולות ביכולתנו להבין את 'האחר' הנמצא בעדר תרבותי שונה. במקרה כזה עלינו להבין איך הפרט שגדל בתרבות אחרת, רואה את המציאות, מסיק מסקנות ומגיב. את כל אלו עלינו לשקלל עד כמה ואיך הוא קשור בקבוצה התרבותית שלו. כל זאת צריך לעשות בהתחשב במסננים האישיים והקבוצתיים שגורמים לנו לעוות את הראיה.
דיון מעמיק יותר בנושא יבוא בפרקים הבאים, תוך דגש על הבנת קבוצה (עדר).