עשרת הדברות

תכניתו של משה הצליחה. לאחר קשיים רבים הנהיג משה את בני ישראל אל מול הר סיני.
'כאן יקום עם שינהג לפי ערכי ההתנהגות הנכונים', חשב.
משה התבונן בעם הרב שחנה בבקעה שמתחת לו.
עלה בדעתו שהוא מתכנן ארועים רבי רושם כאחד מכהני מצרים.
הוא לא היה גאה בעצמו, אך הכיר שנחוץ להפיץ ברוב רושם את ערכי ההתנהגות שגיבש במדבר, כדי שהעם יפעל לאורם. אין מקום טוב לכך מ 'ההר הקדוש'.
הוא הביט בגליון הפפירוס שבידו, בו מפורטים 7 ערכי ההתנהגות שניסח.
שבעה עיקרים נראים כמספר מתאים.
ששה עיקרים מהווים יחידה שלמה, לעם שהמסורת שלו צמחה במקום שם שיטת הספירה היא על בסיס שש.
העיקר השביעי קדוש ומיוחד.
זמנו של אדם יוקצב במחזורים של שבוע.
שישה ימי חול יקדיש אדם לעבודות ולפרנסה וינהג בהתאם לשישה ערכי ההתנהגות הראשונים.
ביום השביעי ישבות. ינוח ממלאכתו ויפנה לפיתוח היצירה האנושית, כל אדם לפי נטיתו וכישרונו.
'כמובן צריך יהיה להרחיב ולהסביר את העיקרים האלו כדי לחנך את העם להתנהגות שאלו עיקריה', חשב, 'אך תחילה יש לחקוק בסלע את העיקרים כדי שיהוו בסיס לחיים המשותפים של העם'.
'לחקוק בסלע'? 'אולי באמת אחקוק את העיקרים באבן, כדי שישתמרו לדורות הבאים'.
הוא מסר את דף הפפירוס לאהרון.
כל העם חיכה בתחתית ההר כפי שצווה. נקיים ומצוחצחים ולבושים במיטב בגדיהם לקבל את דברי האל.
זקני העדה קבלו הוראות מבעוד מועד, בל ינסה מי מהאנשים לצאת מהתחום המסומן.
קול שופר רם ומהדהד נישמע ומיד אחריו קול נורא הוד שהדהד באזור המסומן כפי שידע משה מראש:
"לפי שישה עיקרים יחיה האדם, ועיקר שביעי שבת קודש לכם:
1.רחק מפולחן אדם ואל – שמור על חירות המחשבה וחירות אישית
2.לא תרצח - קדש את החיים
3.היה ישר לעצמך ולרעיך - התנהג ביושר
4.כבד את האדם באשר הוא אדם - כבד כל אדם. כבד שבעתיים את משפחתך ובעיקר כבד את הזקן.
5.לא תגנוב – שמור על הפרטיות והרכוש של זולתך והוא ישמור על שלך.
6.לא תנאף - שמור על המוסר כי הנאות הרגע מביאות ליסורים ארוכים.
7.עשה לך שבת ממלאכתך למעך ולמען הדורות הבאים - הקדש יום בשבוע למען היצירה האנושית.
רעד עבר בקהל המפוחד מהקול הנורא שנשמע.
קהל העבדים המשוחרר כרע על ברכיו פניו באדמה, כפי שנהגו בנוכחות אציל מצרי הפוקד עליהם.
שעה קלה היתה דממה.
פתאום סבו האנשים וברחו, כמו היו נסים על נפשותיהם מהקול הנורא שהדהד בעמק שלרגלי הר סיני.
משה שהביט במחזה לא ידע נפשו. לא זאת התגובה לה ציפה.
הוא הביט באהרון החוזר אליו ומוסר לו את הפפירוס והניד בראשו.
בשתיקה חזרו שניהם לאוהל המועד.

לאחר שעה קלה משלחת זקני העדה התייצבה ובקשה בפיהם אל משה.
"דבר אתה אלינו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות".
משה החליט לתת לעם את החוקים 'חקוקים בסלע' למען יהיה להם דבר ממשי המסמל את ערכי היסוד של ההתנהגות בחברה."
הוא ביקש לחכות לו בזמן שיעלה אל ראש ההר כדי להביא את 'לוחות הברית', ומינה את אהרון להנהיג את העם בהעדרו.
עם שחר הוא עלה בכבדות במעלה ההר, לוקח אתו את הפטיש והאזמל .
ימים רבים עבד במסתור ההר.
תחילה מצא אבן גדולה מספיק להכיל את כל העיקרים, ומספיק קלה לשאת אותה בידיו.
סותת אותה כך שאפשר יהיה לחקוק עליה את 'שבע ערכי ההתנהגות'.
לאחר שחקק כל זאת על אבן ירד מחזיק בידו 'לוחות הברית'.

המחזה שראה העלה את חמתו.
בני ישראל חוגגים בשתית שיכר ובמשכב נשים מסביב לעגל הזהב במסורת עבודת עשתורת.
הוא קרא לאהרון ולזקני העדה.
"אך ירדתי מן ההר ושני לוחות הברית על שתי ידי, וארא והנה חטאתם לאלוהים ועשיתם לכם עגל מסכה"
בזאת זרק משה בחמתו את הלוחות על הקרקע בכח רב ושברם.
הוא סילק את זקני העדה ואף את אהרון המתנצל מהאוהל, וישב להחליט מה יעשה.
הוא הבין עתה שאין בני ישראל, שהוציא מעבדות, שקועים יותר מידי באמונות ההבל האליליות.
במקום שאין אדם יודע להתנהג כיאות חייבים לחוקק חוקים.
לאחר שעה ארוכה נרגע מעט, ישב לנסח חוקים שייצגו את ערכי ההתנהגות.
עם העבדים רגיל לציית לחוקים, חשב, רק לאחר חינוך ארוך, יוכלו להבין ולהתנהג בהתאם ערכי ההתנהגות.
הוא בנה לעצמו טבלת השואה בין 10 החוקים המתאימים ליחידות על בסיס 10 הנהוגות במצרים – ארץ שבני ישראל צייתו לחוקיה, לשבעת ערכי ההתנהגות המתאימים למסורת העם, שגיבש במדבר מדיין.
הוא וידא שהחוקים מייצגים את ערכי ההתנהגות מחד, ומפחידים מספיק מאידך, ע"י הכללת עונשים למי שמפר אותם.

עשרת הדיברות מול עיקרי התרבות היהודית

עשרת הדברות
ערכי ההתנהגות המוחבאים בעשרת הדברות
הסיבה
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני

יש לנתק מהמסורת המצרית ואולי אחר כך ממסורות אחרות
לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה' אלוהיך אל קנא פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי.
רחק מפולחן אדם ואל
חירות המחשבה וחירות אישית.
אין לקבע פולחן (או סיסמאות). תן לדמיון ולמחשבה העצמאית שלך לקבוע. כדי שישמרו על הדיבר החשוב הזה יש להפחיד את העם עם ישות עליונה שתנקום בכל מי שיחרוג מערכי ההתנהגות.
לא תשא את שם ה' אלוהיך לשווא, כי לא ינקה יהוה את ישא את שמו לשווא
היה ישר לעצמך ולרעיך
החיים בחברה אינם יכולים להתבסס על שקרים. חייבים לעקור שקרים למרות שהם חלק מטבע האדם.
זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלוהיך.
עשה לך שבת ממלאכתך למעך ולמען הדורות הבאים
החיים אינם רק עבודה. חייבים לקטוע את רצף העבודה ולפתח את היצירה במנוחת יום השבת למענך ולמען כל החברה.
כבד את אביך ואת אמך, למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלוהיך נותן לך
כבד את האדם באשר הוא אדם
צו מוסר והתנהגות. כיבוד האחר ובעיקר מבוגרים חשוב לחיי חברה.
לא תרצח
לא תרצח
אדם חייב להיות בטוח בקהילתו.
לא תנאף
לא תנאף
מוסר מסדיר חיי החברה של אדם במשפחה ובחברה.
לא תגנוב
לא תגנוב
קדושת הרכוש והפרטיות.
לא תענה ברעך עד שקר

התנהג ביושר לאנשים
לא תחמוד בית רעך; לא תחמוד אשר רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך

התנהג בענוה והסתפק במועט. חמדנות היא מידה רעה.

שלושה ימים שקד על הניסוח, בעוד אהרון וזקני העדה מחכים בפחד מפני משה הזועם.
ביום הרביעי משה קרא אליו את אהרון וזקני העדה שנית ואמר להם שהוא התאכזב מחוסר הנכונות שלהם ושל העם לקבל את ערכי ההתנהגות.
במקום בו אנשים לא מתנהגים כיאות, יש לחקוק חוקים שיאכפו את ערכי ההתנהגות.
הוא יעלה להר שנית והפעם הוא מצפה שהם והעם יקבלו את החוקים. ויקבלו ואת העונשים שיחולו על מי שיפר חוק מחוקים אלו, ללא עוררין.
ימים רבים שהה משה על ההר .
כאשר ירד משה מההר ולוחות הברית עליהם חקק את עשרת הדברות בידיו הוא מצא עם מפוחד ונכנע מחכה לו ומוכן לקבל כל חוק.
לאחר הטקס המרשים פנו זקני העדה ואהרון לאוהל משה.
משה מסר את לוחות הברית עליהם חקוקים עשרת הדברות, לאהרון למשמרת והוסיף לו הסבר קצר לכל דיבר (חוק).
"עם הזמן ארחיב את הפירוש ואחוקק חוקים נוספים על חוקי היסוד האלו אך בינתיים חקקו את עשרת הדברות על לוח לבכם." סיכם משה.

משה נטע תקוותיו בעיקר בדור הצעיר שיוולד בחופש.
הוא לא היה כל כך אופטימי לו היתה לו היכולת לצפות את העתיד.