מותר האדם מהבהמה אין

ההנחה העומדת בבסיס הספר הזה היא ש 'אני' הוא המוח שלי וה 'אחר ' הוא המוח שלו.

עם זאת המנגנונים הבסיסיים בהם משתמש המוח שלי כדי לחשוב ולפעול, זהים למנגנונים הבסיסיים של מוח האחר בדומה למנגנונים הבסיסיים הזהים לרוב המחשבים בעולם. מה ששונה במוחות של אנשים כמו גם במחשבים השונים, הוא בסיס הנתונים, שבמוח קוראים לו בדרך כלל סטראוטיפים, והתוכנה שבמוח נקראת בדרך כלל השקפת עולם.

אם נבין את המנגנונים הבסיסיים האלו נעשה צעד גדול לקראת הבנת האחר.

זה לא אומר שנסכים לצורת המחשבה שלו או לסולם הערכים המנחה את פעולותיו, אך זה ייתן לנו רמזים לגבי דרך המחשבה והפעולה שלו.

חשוב לזכור שהאבולוציה עיצבה את מוחנו במשך מיליוני שנים בהם האדם חי כמו חיות אחרות, רחוק מטכנולוגיה ומתרבות כפי שאנו מכירים אותה היום. פלא גדול הוא שמוחנו יכול בכלל להתמודד עם האתגרים של החיים המודרניים.

מתברר שהטבע שכלל את המוח כך שיהיה רב תכליתי וגמיש מספיק להתאים עצמו גם לסביבה שונה כל כך מהסביבה עבורה הוא תוכנן.

אין לראות בספר זה מחקר מוח מעמיק. אני גם לא מציע הסבר מקיף לדרך בה המוח פועל, אלא רק הסבר מספיק כדי להבין את המנגנונים של חשיבה ופעולה המשותפים לכל אדם. הבנה של מנגנונים אלו מאפשרת הצצה לדרך בה 'האחר' חושב ופועל.

בספר זה החלטתי לא לציין את כל מקורות המידע והמחקרים שעליהם הוא מבוסס, כדי לא לקטוע את חוט המחשבה של הקורא ולגרום לו לחוויית קריאה שוטפת. לדעתי אין צורך באינדקס של מקורות מידע שאנשים לא נוהגים לעיין בו. היום עומדת לרשות כל אחד, רשימה אדירה של מקורות מידע באדיבות האינטרנט. יש רק להקליד שם או נושא המוזכר בספר ותקבלו הררי אינפורמציה נוספת.

אי אפשר לדון על מהות המוח האנושי בלי להתייחס לרעיון שיש בגופנו ישות נפרדת הנקראת נפש או נשמה שהיא המפעילה אותנו והיא בעצם 'האני'.

בכל התרבויות יש מקום לאמונה בנפש כישות הנבדלת מהגוף. לרוב האנשים בעולם, דתיים, חילונים, פילוסופים ואפילו מדענים יבשים, שבדרך כלל לא מאמינים אלא לנתונים שמקבלים בניסויי מעבדה, יש אמונה משותפת. הם מאמינים במשהו שנבדל מהגוף הגשמי שקוראים לו 'נפש', 'נשמה', 'תודעה' או 'הכרה'.

פילוסופים נחשבים אמנם כאנשים חכמים, אך עד כמה אפשר להישען על מסקנות אדם חכם ככל שיהיה, אם אינו יודע את העובדות?

פילוסוף מהעת העתיקה שלא הבין את תופעת הברק, יכול היה להסיק מסערת ברקים שזאוס זועם. עובדה, ברקים אימתניים חוצים את השמים באור מסנוור שיכול להיות רק חץ מאשפתו של אל. באותה מידה מדענים מודרניים יכולים להסיק מקיום המפץ הגדול שיש אלוהים שגרם אותו. מה הם יגידו אם בעתיד תימצא הסיבה למפץ הגדול והאדם יבין את בעיית הסיבה ומסובב? מה הם יגידו אם יינתן פתרון לשאלות שהיום חובבי האלים שואלים כשאלות ניצחות המוכיחות את קיום האל: "טוב, אז מה היה קודם? מי גרם לתופעה הראשונית?”

האם אין לתת לפחות סיכוי שווה לדעה שאמנם יש תשובות לשאלות האלו ולשאלות אחרות שאפילו לא ידועות היום?

אם קיימת יישות כזו שנקראת נפש או נשמה קשה יהיה להבין אדם אחר בעל נשמה שונה שהמחשבות שלו והפעולות שלו מוכתבות על ידי אותה יישות עלומה. אך לנו כמו למחשבים שלנו, אין נשמה כמו שאני טוען, אפשר להבין את פעולת המוח של האחר. חקר המוח התקדם בשנים האחרונות ואנו מבינים הרבה יותר איך המוח פועל.

האמונה שיש נשמה בגוף האדם אינה עומדת במבחן ההיגיון. היא נובעת לא מעט מחוסר הבנה וידע של תהליכי מחשבה, והרבה מתוך הצורך להאמין שאנו מיוחדים. עובדה, טוענים המאמינים, אנו חושבים! יש לנו הכרה, תודעה, אינטליגנציה, דמיון, רגשות. כל המרכיבים שמיוחסים לנפש.

מי שמאמין בנפש האדם, חייב להסביר איזה נפש יש לקוף הנבון, לעורב החכם או לדולפין שנראה אנושי. אם גם להם יש נפש מה עם יצורים פחות חכמים, האם הדבורה, שמחקרים הוכיחו שהיא משתמשת בדמיון לניווט, יש נפש? באותה צורה אנו יכולים 'לרדת' בסולם היצורים לחרקים, חיידקים, ולבסוף לווירוסים שאינם רחוקים מגבישים דוממים.

טעות נפוצה נוספת היא האמונה שאנו אינדיבידואלים העומדים בזכות עצמנו. האמת היא שגם אם יש בתוכנו מרכיבים אינדיבידואלים, אנו גם חלק מיישות גדולה יותר – החברה בה אנו חיים.

הטבע אוהב לשחזר את עצמו. כמו תמונת מנדלברוט - התנהגות פרקטלית של אבני בניין קטנות הבונות מערך גדול יותר הזהה לכל אבן בניין. המערך הגדול יותר מהווה אבן בניין למערך גדול עוד יותר וכך הלאה.

כך זה בפיזיקה של החלקיקים וכך גם הגוף בנוי מתאים שהם יחידות אורגניות קטנות יותר אך מורכבות וכל אחת מהן פועלת גם כאינדיבידואל.

כמו אדם מושלם כך גם כל אחת מהן היא עולם בפני עצמו.

הרבה אנשים יוצרים יחידה תרבותית גדולה שאפשר להתייחס אליה כגוף אורגני אחד.

התופעה אינה ייחודית למין האנושי: אם מסתכלים על עיר מלמעלה רואים שהיא בנויה בתים נפרדים אך ככל שמתרחקים הבתים מתאחדים לישות אחת – עיר. מתרחקים עוד ורואים ארץ שלמה,עולם שלם מערכת שמש גלקסיה צביר גלקסיות.

יש דמיון רב בין עיר לגוף האדם. הבתים הם כמו תאי הגוף של העיר. הכבישים המחברים את הבתים הם הנימים שכמו בגוף, מטרתם להעביר לבתים מזון ואספקה אחרת. חוטי הטלפון, החשמל והמחשבים הם כמו מערכת העצבים. משרדי הממשלה הם המוח, ומרכזי מסחר - הלב הדוחף את הדם הנושא חמצן ומזון אל התאים.

לעיר יש את כל המאפיינים של חיים בדיוק כמו לגוף אז למה אנו מניחים שיש לגוף נשמה ולעיר אין?

'הנפש' קשורה בכל התרבויות ברגשות, בדמיון, בהגיון, למעשה בכל מכלול הפעילות של התודעה. ההנחה היא שאלו דברים שמעל לחומר. זו דרך אינטואיטיבית לראות דברים וכבר ראינו שהאינטואיציה אינה צודקת תמיד.

האינטואיציה של אנשים קבעה שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ.

לדעתי האינטואיציה אינה אלא מצבור ניסיון והערכות של המוח ולא איזו ישות מסתורית של הנפש.

מחקרים הראו שאפשר לגרום לתעתע בתודעה של אדם על ידי חומרים כימיים (סמים), זרמים חשמליים, סוגסטיה היפנוטית או כל דרך אחרת. איזו מין נפש היא שהיא משתנה על ידי חומר כימי?

איני בא להציג תורה פילוסופית, לשם כך צריך לכתוב ספר אחר. כל הדיונים האלו מובאים רק במטרה לעזור להבין את האחר.

אני יוצא מתוך נקודת הנחה פילוסופית שאולי תקומם חלק מהקוראים.

ההנחה אומרת שאין אנו אלא מכונה אורגנית משוכללת. אין הבדל עקרוני בין האדם לבין כל חי אחר, או אפילו בינו לבין מחשב.

כל הרגשות, הדמיון וההחלטות המודעות, הם בעיקרו של דבר אמצעים כימיים, בהם המוח, מה שקרוי תת הכרה, משתמש כדי להניע את התודעה.

כל הדברים האלו הם תגובות כימיות/חשמליות אוטומטיות, שפועלות כמו סמים, ושתפקידן לדאוג לשרידות שלנו.

אנו מכונה משוכללת המצוידת במחשב אורגני.