מערכה שלישית - בבית הסוהר

תמונה 1 – מסיבת עיתונאים

מסיבת עיתונאים של התובעת וקצין המשטרה חיים. העיתונאים יושבים בחושך ורק כולם נשמע בשאלות.

תובעת

כפי שכולכם יודעים, הפושע כבר בבית האסורים.

חיים

המשטרה עשתה כאן עבודה טובה,

לא ניתן להשפיל נשים על ידי הטרדה.

תובעת

עכשיו ניתן לכם לשאול שאלות ראשונה...

העיתונאית מעיתון 'האישה הנשואה'

עיתונאית

רצה כאן שמועה שלא רון הוא הפושע

אלא איל הון ידוע, אולי אתה יודע?

חיים

אני לא מאמין למה שאני שומע,

בית המשפט קבע, אז מספיק עם השמועות בבקשה.

רונה

(צועקת מירכתי הבמה) השמועה נכונה

רון חואן הציל אותי מאליעזר פישלוך שהוא אשם בהטרדה.

חיים

הוציאו אותה מהאולם, איך היא מעיזה להגיד שבית המשפט טעה?

אם לא מכבדים את החוק זה יהיה סופה של המדינה.

אליעזר פישלוך שאני מכיר לא יעלה על דעתו להטריד בחורה,

אני יודע שהוא חש כבוד גדול לכל אישה.

רדיו

שני סדרנים מוציאים את רונה מהאולם תוך שהיא מתנגדת וצועקת. וזורקים אותה על ספסל בגן מתחת לפנס. הזרקור עוקב אחריה והאור של מסיבת העיתונאים מתעמעם עד חושך, אך הקולות עדיין נשמעים מתוך הרדיו. על רקע טרטור  מוחלש של הרדיו רונה יושבת עצובה פותחת במונולוג.

רונה

הו אלי! איך יכול לבן להיות שחור ושחור כשלג צח.

את האמת צעקתי שידעו כולם איך עוות הצדק כך.

... (בלחש) את רון אני בקושי מכירה, אז למה אני כל כך עצובה?

האומנם זו רק חמלה, ואולי אלו רגשות אשמה?

כן, רק רע עשיתי לאותו אביר, שכך הציל אותי מיד הגביר.

זה מה שלא נותן להירדם בלילות, לכן הכר שלי רטוב מדמעות,

איך הפחיד אותי קצין המשטרה, איך לקח את חתימתי בעורמה.

זה לא חלום אלא סיוט נורא, שלא נראה שהוא יעבור במהרה...

עוול עשיתי לבחור הגון, בעל הליכות אדיבות, (גולשת לתיאור הגבר)

יפה תואר בעל עיניים משגעות...

(משתהה מתמוגגת מזיכרון דמות הבחור, אך מתעשתת וחוזרת לסיבת העצבות שלה)

איך נשברתי מול חבורת נוכלים הזוממים בציניות שקשה להכיל

להפיל פשעו של טייקון על גבו של האביר שאותי מידיו הציל

עושים עוול לבחור הגון, שכל חטאו בכך שהגן עלי מפני החיה הגסה.

המשטרה מכורה, השופטים מושחתים, והעיתונות מפיצה דעתה של החבורה.

לא אשקוט ולא אנוח עד שהצדק יעשה בעיר, ולזרועותיי יחזור הגבר ירוק העיניים האביר

מה קרה לי שכך אני טיפשה? הנה שוב אני הוזה,

למה שהוא אלי יחבור, את המרשעת שאותו הפילה בפח,

הוא וודאי שונא ואין סיכוי שהוא אותי לזרועותיו ייקח...

עלי להתנצל לפניו.... (מחליטה) אכתוב לו מכתב.

אבקש את סליחתו מכל ליבי, אך האם אוכל לסלוח לעצמי? ....

יושבת ומנסחת מכתב תוך שהיא קוראת אותו בקול ויוצא לה מכתב אהבה.

רון חואן הנכבד... לא, זה נשמע רשמי (מקמטת את הניר וזורקת לפח)...

רון חואן היקר... לא, זה נשמע מידי אישי... (מוחקת).

רון חואן, (לעצמה), כן פשוט רון חואן ללא כינויים.

(ממשיכה) ליבי דומע, סליחה על שהרסתי לך את החיים.

איני יודעת איך הסכמתי להגיש נגדך תלונה?

האם תמצא בליבך סליחה לבחורה כל כך פותה?

שאינה יכולה לשכב במיטה בלי לחשוב עליך אהובי....

(משתתקת וחוזרת על המילה לעצמה)... אהובי,... כן אהובי.

עכשיו אני מבינה. אותה הרגשה אינה חמלה,

ואלו גם לא רגשות אשמה, כן, זו היא האהבה.

ממשיכה לכתוב.

אני אוהבת אותך רון יקירי. ליבי הולם כשדמותך עולה בעיני רוחי,

(בפליאה) אהבה ממבט ראשון!... אני אוהבת אותך רון.

סלח לי, סלח לי  אם תרשה אבוא לבקר אותך כל יום

אחכה בקוצר רוח לשחרור שלך מהכלא האיום,

בזרועות פתוחות ובלב דואב, מחכה שתבוא לחיבוק סולח ואוהב...

(בוכה וחותמת) רונה אלשירא

האור מתעמעם ונשאר רק אור אדום רומנטי על רונה שמתקפלת בבכי על הקרקע.

מסך

תמונה 2 – בבית הסוהר

הבמה מסודרת כתא בית הסוהר. 2 מיטות דו קומתיות, דלי לצרכים וחלון סורגים גבוה. הקירות עם קשקושים של דורות של אסירים.

רון יושב על אחת המיטות מצוברח ופותח במונולוג ברקע מנגינה עצובה (יהודים רחמו, רחמו?)

רון

מה מר גורלי שהביא אותי לכאן, ישמרני האל.

כדי להיות עם בני עמי עליתי לארץ ישראל.

(בלעג עצמי מצביע על 4 הקירות )

'להיות עם חופשי בארצנו' והנה אני סגור בכלא.

במקום לשאוף אויר חופשי במרחבי הנגב יש לי את אלה

הרי הגליל, אויר ירושלים? רק ארבעה קירות מקושקשים

עם מיטב ההגות של אסירים שהיו כמוני היום, מתוסכלים.

מי ידע גורלו, מי פילל שכך יקרה לו?

אותו עשיר שמן הפיל אותי יחד עם השמנה מארגון הנשים?

איזה רוע, איזה קיצוניות כמעט דתית, איזו שנאת גברים.

אומרים 'יש שופטים בירושלים' – ואין, יש שופטות ערלות לב שאין בהן אהבה.

יש עיתונאיות חסרות מצפון, רודפות פרסום, הדורכות על כל רגש של אהדה.

הכו אותי על חומש שלושה גופים חוטאים:

ראשון בחוטאים

שדולת הנשים שונאת הגברים שיוזמה להפליל אותי בפלילים.

שני בחוטאים

תקשורת טיפשה ועוינת, רק סנסציה מחפשת

כקרבן אלוהי הריטינג להאכיל בה את ציבור הצופים.

שלישי בחוטאים

מערכת משפט בעלת אג'נדה. לא חמלה וצדק דורשת

קרבן תמים בשם התקינות הפוליטית מפילה ברשת.

כולם זממו וגם פעלו חיזור לאסור, אהבה להרוג, להפריד בין זוגות.

הכול נעשה, כמה אירוני, בשם טובת הנשים שתשארנה בודדות

מוציא גלויה מקומטת מכיסו וקורא.

רק רונה שלי שנפלה בפח גם היא,

מחזקת ליבי, הו רונה אהובתי.

מנשק את הגלויה

כמה כמהה אני לחבק את גופך,

אך זכוכית השומרים תמיד ביני לבינך.

מי ייתן ושבע השנים שעלי נגזרו

יחלפו ביעף וכבר יגמרו.

נשכב על המיטה ממרר בבכי.

אליעזר נדחף על ידי שני סוהרים לתא

אתה? מה פשעך הנורא שסגרו גם אותך איתי בתא?

אליעזר

לא עשיתי דבר שאינו חוקי,

סירבתי לעשות את שרית לאשתי.

רון

(בלעג)

מגיע לך, כרית בור ונפלת בפח.

עשית לי עוול שאותו לא אשכח.

אליעזר

סליחתך  אבקש, נהיה חברים, עכשיו אני יודע שלא ביושר נהגתי.

חשבתי שכל דבר אפשר להשיג, כי כך הורגלתי עם השנים

חשבתי שגם את רונה אוכל להשיג אם אדרוס אותך וטעיתי.

עכשיו אני יודע שחיים לא מנהלים כמו אנשי עסקים.

רון

(מסתובב עם הגב לאליעזר)

כך? אתה חושב שהתנצלות תספיק לכפר על הרס חיי אדם.

אין לי מה לדבר איתך, לא אהיה חברך לעולם.

אליעזר

בחיאטק רון אתה צודק אני חזיר,

אוכל לפצות אותך, אני עדיין גביר

אתה יודע, עדיין יש לי קשרים.

ואיתם החיים יותר טובים אפילו בבית האסורים.

רון לא עונה. ואז נדחף לתא אסיר שלישי – חיים קצין המשטרה לשעבר.

תראו מי הגיע לתא, אם לא קצין המשטרה.

חיים

כן תפסו גם אותי, שלום חבר

אני בטוח ששנינו ביחד נסתדר.

פונה לרון.

יאללה פנה את המטה,

לאנשים בכירים ממך.

רון

כדאי שתפנים שכאן אתה אסיר ולא קצין משטרה

אסיר שלא יכול להשיג דברים בנפנוף של דרגה.

חיים

מתנפל על רון ופורצת קטטה כאשר אליעזר מעודד את חיים מהצד.

אני אראה לך חוצפן מי הריבון כאן

אליעזר

תכניס לו חיים מכות יבשות, תראה מה זה נפנוף בדרגות.

נשמעת צפירה וכרוז קורא לאסירים לצאת לחצר לטיול היומי.

יחיאל

יחיאל במדי סוהר פותח את הדלת ומוריד את חיים מעל רון.

זוכר אותי? מי שהפריע לפשעים שלך יחיאל השוטר

כן אותו יחיאל השוטר הקטן שהפכת אותו לסוהר?

אני אכניס אותך לצינוק, אם לא תפסיק להתקוטט,

ושם אני מבטיח לך כל אדם מתמוטט.

עכשיו אתה כבר לא קצין משטרה

אלא אסיר המשלם חובו לחברה.

חיים ואליעזר יוצאים ביחד מסתודדים ואחריהם רון.

חושך

 תמונה 3 – רעידת אדמה

חצר הכלא – חומות גבוהות עם גדר תייל מעליהן ומגדל שמירה הצופה לחצר. אסירים מטיילים בחצר ואסירות מטיילות בחצר הסמוכה כשבניהם גדר תיל.

האסירים  - רון חיים ואליעזר

האסירות שרית, והלן.

אליעזר

הי חיים, מה אני רואה כאן, נקבות.

תגיד לי מה כאן הן עושות?

חיים

לא ידעת? זה החצר של כלא נשים...

תגיד זאת לא שרית 'חברתך לחיים'?

אליעזר

בחיי, נכון, בא ניגש לברר

 מי אותה סידר....

ניגשים קרוב לשרית שעומדת ליד הגדר.

הי שרית, מי אותך הכניס לכלא?

שרית

אני אהיה כאן רק זמן קצר, אך אתה?

אתה תרקב כאן מצידי שבעים שנה.

אתה אשם! הכול התחיל בגלל הגאווה,

וברדיפה שלך אחרי כל שמלה.

הלן ניגשת אליהם.

אליעזר

הי שרית באמת לא יפה כך לדבר,

את לא שיה תמימה, אחרי רדפת אפילו יותר,

הפלת אותי בפח רק בגלל האמביציה

את שרמוטה, רקחת את כל המזימה

בגלל שהבטחתי לך מקום בכנסת...

מה בכלל את עשית שלכלא את נכנסת

שרית

הו כן, רק תפשו אותי במעילה קטנה,

אחרי 'כתבת תחקיר' של הלן שהחשבתי אותה כחברה.

אז אם נסכם את המצב אני אומללה.

מתחילה לבכות והלן מצטרפת לבכי.

חיים

תפסיקו ליבב כמו שתי זקנות.

עם כל המניפולציות שלכן אתן אשמות.

אך לא שמעתי מה קרה לעיתונאית האמיצה?

שרית

היא עם העורך הסתכסכה לאחר שהוא מאס בה והפסיק לקדמה.

 לעורך קשרים עם המשטרה. אתה יודע בדיוק איך זה נעשה,

כי למעשה קרה לה מה שקרה לרון לא מעט בגללה.

הלן

תסלחי לי שרית, זו את שלחצת עלי לכתוב את הכתבה

וכאשר מוריס סיפר לעורך מה באמת קרה,

לא הייתה לי ברירה כי העורך דרש את התחקיר.

כדי שלא יאשימו אותו בהוצאת דיבה בעיר.

אליעזר

בסוף כולנו בכלא, רק השופטת יצאה נקיה כי היא חסינה.

הלן

כן הכול קרה בגלל אותו חבר כנסת שחבר עם מוריס וגילה את המזימה.

חיים

הי מה אתם על האשמות רבים,

זה ברור האשם היחיד בכל המרורים

הוא אותו חנון רומנטי רון.

נרביץ לו מכות כאלו שלא יוכל לישון.

אליעזר

כן. רון הוא הסיבה שכל העסק הזה הסתבך מלכתחילה.

בא ונעיף לו כמה מכות ככה על ההתחלה.

אליעזר וחיים מתקרבים אל רון בצורה מאיימת. חיים מתחיל להכות אותו ואליעזר כרגיל עומד מהצד ומעודד. רון נשכב על הקרקע מעולף. נשמעת כריזה המזמינה את האסירים לחזור לתאים. כולם יוצאים מהחצר בלוי מוזיקה עצובה, ורק רון ממשיך לשכב מתעוות בכאבים. קצב המוזיקה הולך וגובר נשמעים תופים המוזיקה הופכת שמחה,  פתאום נשמע רעש אדמה וחומת בית הכלא קורסת. מאחורי החומה מתגלית רונה בבגדי לבן נכנסת דרך האבק (עשן) מחפשת ומוצאת את רון, מקימה אותו והם מתחבקים.

מסך