שיטות ניתוח מגמות

חיזוי עתידי חשוב לכל אדם המנסה לתכנן את צעדיו. בכל החלטה שאדם עושה מסתתר חיזוי עתידי שנעשה במודע או ללא מודע. לכן חשוב כל כך להיטיב לחזות את העתיד. בהנחה שאין לנו חוש נבואי ושאנו לא מאמינים בקוראים בקפה למיניהם, עלינו למצוא דרך הגיונית שתאפשר לנו לפחות להעריך במידת סבירה את התסריטים העתידיים הרלוונטיים האפשריים.

קשה לחזות את העתיד אך סבירות רבה יותר בניחוש העתיד תהיה כאשר נגלה את המגמות בהווה ונעריך לאיזו מהן סבירות רבה יותר לעצב את העתיד. כדי לבחון תחזית אישית, עלינו לגלות מגמות בכל הרמות: העולמית ברמת המדינה ברמת החברה, המשפחה וברמה האישית.

בניסיון לחזות התנהגות אנשים חשוב לקחת בחשבון את מבנה מוח האדם והשפעות תרבותו. אדם הוא יצור דואלי המתנהג באופן שונה כאדם פרטי וכפרט בתוך חברה המפעילה עליו לחץ חברתי. כאן גם טמונה אי ודאות של החיזוי, בגלל היכולת של אנשים כריזמטיים לשנות את תרבות החברה, ובכך לשנות מגמות. יכולת ההשפעה של אדם כריזמטי כזה גדלה בזמני משבר כמו משבר כלכלי או מלחמה. התופעה הזו חזרה פעמים רבות בהיסטוריה כך שאין להתעלם ממנה. היכולת של אדם בודד, או קבוצה קטנה של אנשים, להשפיע על מגמות, גדולה היום מבעבר בגלל ההתקדמות הטכנולוגית של התקשורת המאפשרת הפצת דעות והשפעה הגובלת בשטיפת מוח להמונים. עם זאת השפעות ארוכות טווח של אנשים בודדים נדירות בהיסטוריה. כמה 'נביאי מוחמד' היו שהשפיעו על ההיסטוריה בטווח הארוך עד ימנו והלאה? אפילו מצביאים כמו אלכסנדר הגדול, או נפוליון גרמו לגל עיוות בהיסטוריה שעד מהרה שכך.

המתודיות של גלוי והערכת המגמות כוללת:

• זיהוי מגמות עיקריות והערכת חוזקן כדי להעריך מי מהמגמות הסותרות תנצח.
• הערכה מה יהיה חוזק המגמות בציר הזמן ואיך הן ישפיעו על מהלך העניינים.
• צפי תגובות לאירועים בהסתמך על מבנה מוח האדם והתרבות של סביבתו.
• אימות הצפי שעשינו בעבר עם המצב בהווה ותיקון הערכת המגמות והצפי לעתיד בהתאם.

צריך להיזהר ולקחת בחשבון שדרך המחשבה ודירוג ערכים שונה אצל אנשים בעלי תרבות שונה. עוד צריך לקחת בחשבון שלרוב האנשים אין מידע שלם (בלשון המעטה), ההחלטות שלהם אינן רציונליות, (מה שלפעמים מקל דווקא על הערכות כי עובדות לא משנות את דעתם ודרך פעולתם).

התייחסות לנתונים

כדי לזהות מגמות חייבים לאסוף נתונים ממקורות מגוונים. צריך להבין את הרלוונטיות של הנתונים למגמות.

להלן דוגמה להבנת נתונים. מדי פעם בפעם מתפרסמים נתוני תוחלת חיים. כאשר רוצים להעריך את תוחלת החיים האישית, אי אפשר להשתמש בנתוני תוחלת חיים ללא בדיקה איך הם חושבו.

חישוב תוחלת חיים על ידי חלוקת סיכום מספר שנות החיים של כל האנשים בחברה מסוימת ובזמן מסוים, במספר האנשים, נותן באמת את תוחלת החיים הממוצעת אך מספר זה חסר משמעות לגבי תוחלת חיים אישית אפשרית. חשוב להפחית את מרכיב תמותת התינוקות שמורידה באופן קיצוני (כי תוחלת החיים של התינוקות האלו קרובה לאפס). חשוב להפחית את מרכיבי האנשים שמתו מתאונות או מלחמה. חשוב לדעת תוחלת חיים של הקבוצה הסוציו-אקונומית שאליה האדם שייך.

רק כך, ואם ניקח בחשבון את מצבנו הבריאותי, הגנטי, והסיכונים שאנו לוקחים, נקבל מספר משמעותי שישקף את הסיכוי שלנו לחיים ארוכים.

בגלל המורכבות והצורך לעבד כל כך הרבה גורמים, רוב האנשים אינם חוזים את העתיד בהיגיון אלא מסתמכים על אינטואיציה בלבד או אפילו רק על המזל (או צירוף נסיבות, גלגולי החיים) או על ההרגלים שלהם כמשענות לנווט את חייהם.

הבנת מגמות

מגמות קשורות באופן הדוק להתנהגות תרבותית. אצל דתיים ההתנהגות התרבותית נובעת מחוקי הדת וקל להעריך מגמות. אצל אנשים לא דתיים התרבות מעוצבת על ידי ההורים הסביבה והעיתונים שהם קוראים. נהוג לחשוב שאדם קורא עיתון המזדהה עם דעותיו – ההפך יותר נכון, אדם הקורא עיתון מזדהה עם הדעות המובעות שם. כנראה שיש אמת בשתי ההבחנות האלו.

אמון

כלמי להאמין? לאחר שעוקבים אחר מנהיגים וגם עיתונאים אפשר לתת משקל לפי האמון בהם לנתונים שהם מביאים.

כמובן גם כך חייבים להפעיל שיקול דעת, להצליב מקורות, ולהשתמש בבסיס הידע הקיים.

דאי לבדוק למי נותנים אמון לפי פרמטרים שונים כמו למשל זה. מנהיג שהוכיח במעשים שהוא מוכן לוותר על התקדמות אישית עבור מה שהוא חושב שנכון למדינה (למשל ללכת מול קו מפלגתי או פופולרי, או כמו במקרה של ביבי לוותר על משרת ראש ממשלה)

יש אליו יותר אמון מאשר לאדם (כמו פרס, או אובמה) שמשנה את דעותיו לפי הקהל שממולו או לפי מה שפופולרי.

הבחנה בין עיקר לטפל

כאשר בודקים נושא חשוב להבחין מה העיקר ומה הטפל ולתת משקל בהתאם.

הדבר נכון גם כאשר בודקים מנהיג, חשוב לבדוק אם הוא יודע להבחין עיקר מטפל, וזאת יודעים גם מתוך מבנה הנאומים שלו וגם מתוך סדר מעשיו.