“אדם לא נולד טיפש הוא נעשה כזה רק לאחר חינוך." ברנרד ראסל, פילוסוף
מבוא
אי אפשר להפריז בחשיבות החינוך, הן לפרט והן לקהילה. אך בבואנו 'לחנך' כלומר להשפיע על התלמיד, עלינו להיות זהירים.
בדרך כלל דנים על השיטות שיש להפעיל בחינוך. ההנחה הבסיסית היא שיש תכנים מקובלים שיש להעביר לתלמיד, ויש ערכים מקובלים שיש להטמיע בו.
הנחה זו נשענת על הנחת היסוד היהירה שהמורים יודעים מה טוב לתלמיד. האמנם?
המין האנושי התקדם בעיקר בזכות חריגים ששינו את דרך המחשבה והידע המקובלים. שיטת לימודים המקובלת מדכאת דוקא חריגים חשובים אלו.
מי שמכם להחליט עבור התלמיד? האם אנו רוצים לחנך רובוטים יעילים היודעים את החומר, או אנשים חושבים. האם אין חירות המחשבה עיקר חשוב ובסיסי בתרבות המערבית?
השאלה של מה צריך ללמוד חייבת להקדים את השאלה איך ללמוד זאת.
התשובה שלי על שאלה זו היא שיש לתת בידי התלמיד את הכלים שיאפשרו לו להחליט באופן חופשי ויעיל מה עליו ללמוד כדי לגבש לעצמו פילוסופית חיים, וכדי להעשות חבר בקהילה תוך שמירת איזון בין התרומה לקהילה לבין מה שהחברה תתרום לו עצמו.
רק לאחר שבררנו לעצמנו מה צריך ללמד, אפשר לעבור לשיטות לימוד שיתאימו לחומר לימודים זה. חשובים לא פחות הם המורים שמופקדים על החינוך. בדרגת חשיבות פחותה אך עדיין חשוב לתת את הסביבה והאמצעים ללימוד.
במצב הקיים שום תנאי מהתנאים שהוזכרו לא מתקיים: אין תכני לימוד נכונים, רמת המורים שואפת לאפס, ולא מתקיימים תנאי לימוד מספיקים. הפתרון אינו נעוץ בהזרמת כספים למורים, למרות הדעה המקובלת הזו. אך לדעתי הפתרון אפשרי, והוא אינו דורש משאבים שאינם בהשג ידנו.
אולימפיאדת החינוך
כדי להשיג מטרות אלו, הגדרתי את תוכן הלימוד בחוליות שרשרת לימודית האחוזות זו בזו בדומה לסמל האולימפיאדה.
הפירוט שיבוא להלן מתייחס לחינוך תלמידים צעירים. פירוט שונה התלוי במסרת הלימוד, יהיה עבור מבוגרים.
בחוליות התחתונות רוכשים כלים ללימוד עצמי, ובעליונות רוכשים מידע ומיומנויות שיאפשרו יצירת בסיס, הנחוץ כדי לשאול את השאלות, שיעזרו לבניית פילוסופית חיים עצמית, תוך חיים משולבים בקהילה.
אין כאן כל כוונה להחליט באיזו צורה ללמד. ההפרדה לנושאים ומקצועות באה רק לתת רשימה (חלקית שיכולה גם להשתנות) של דברים שיש ללמד. כמובן שאפשר (ואולי רצוי) לשלב את הלימודים של הנושאים והמקצועות השונים. הצגת הנושאים בצורת חוליות משולבות מרמזת על מגמת שילוב נושאי ומקצועות הלימוד.
למרות שכמות חומר הלימודים גדולה מחומר הלימודים בשיטת הלימוד המקובלת אפשר ללמד זאת באותו זמן (ואפילו בזמן קצר יותר) אם מנהיגים שיטות לימוד יעילות יותר מהקיימות.
כיתת לימוד תהיה בסביבה נוחה (מזגנים, שקט וכו') ולא תהיה גדולה מ 20 תלמידים שיעזרו באמצעי למידה משוכללים ובמורים/מחנכים מתאימים.
גם דרישות אלו ניתנות למימוש, לדעתי, באמצעים הקיימים.
כלי מחשבה
בחינוך המקובל לא מלמדים (לפחות לא באופן ישיר) כלי מחשבה, בעיקר מתוך ההנחה שאי אפשר ללמוד לחשוב אלא שזה כישרון מולד. לדעתי אפשר וחשוב לפתח כלי מחשבה.
דוגמאות למקצועות לימוד של כלי מחשבה:
- דמיון ברמות עולות, החל מדמיון דו ממדי וכלה בדמיון יוצר מופשט.
- הבחנה
- השלכה
- החלפת נקודות מבט
- חוקי יסוד אנושיים, כמו חוק לנץ (לכל פעולה יש תגובה מרסנת דרך צד שלישי – שכלול החוק השני של ניוטון)
- גיוון מקורות המידע
- הקשבה/ענווה
- משמעת לימוד
- מציאת וסינון מידע רלבנטי
נושא זה חייב בפיתוח מערכי שעור ואמצעי עזר, ספרות עזר, ובעיקר מורים ברמה מספקת להדרכה בכלי המחשבה.
עצמאות מחשבתית
אנשים נוטים לקבל דעות של אנשים אחרים בעלי סמכות, החל מהמורה המרצה בפני הכיתה, דרך ידעונים (סלבריטיס) המופיעים בתקשורת, וכלה במנהיגים. בעידן זה חשוב שבעתיים לשמור על עצמאות מחשבתית מול כלי התקשורת המפותחים המזרימים מידע הגובל בשטיפת מח.
אדם חייב ללמוד להעביר בקורת ולהגדיר מסננים שיאפשרו לו עצמאות מחשבתית.
ללא עצמאות מחשבתית אין טעם בכל חוליות הלימוד האחרות.
דוגמאות למקצועות בנושא זה:
- ביקורת תוך גלוי סתירות בהשואה של תחומים רבים
- ניתוח מגמות
- השכל הישר
- חינוך עצמי
- סידור רעיונות במסגרת פילוסופית חיים
- בניית מסגרת רגשית תוך פתוח רגשי
- דירוג ומשקול לקביעת חשיבות
- בניית חוקי יסוד אנושיים פרטיים
גם נושא זה מחייב פיתוח מהיסוד של אמצעים וכלים ללמוד.
הקניית מידע בסיסי
מידע בסיסי הוא המטרה היחידה של הלימוד המקובל, ואכן ללא לימוד מימוניות בסיסיות התלמיד יתקשה בלימוד עצמי, כמו גם בהתנהלות יום יומית בקהילה.
יש הרבה מה לשפר הן מבחינת תכני הלימוד והן בדרך הלימוד של מידע בסיסי.
דוגמאות למקצועות בנושא זה:
- שפות
- גישה למקורות מידע
- בסיס ידע במדעים מדויקים (מתמתיקה, פיזיקה, כימיה וכד')
- בסיס ידע במדעי החברה (ספרות, פילוסופיה וכד')
- בסיס ידע לתרבות הפנאי
השתלבות בקהילה (הכנה לחיים)
אדם חייב ללמוד מגוון של מיומנויות, כמו פניה לרשויות או לימוד נהיגה למשל, כדי להשתלב בקהילה. מיומנויות אלו אינן נלמדות בדרך כלל בבית הספר ולתלמיד נותר ללמוד זאת בדרך של ניסוי וטעיה. כתוצאה מכך לאזרחים רבים לא ברור האיזון בין טובת הקהילה לטובת הפרט, בין זכויותיהם לבין חובותיהם. איזון שהוא מאבני היסוד של השיטה הדמוקרטית.
דוגמאות למקצועות בנושא זה:
- הצגת נושא בכתב ובעל פה
- יחסים אישיים
- יחסים במשפחה
- יחסי אזרח לשלטון (הרחבה של מדעי המדינה)
- שימוש בטכנולוגיה (כמו לימוד נהיגה)
- זהירות בעיר (החל מכללי זהירות בדרכים, המשך בזהירות מפשיעה, וכלה בזהירות מטרור)
- בריאות (החל מכושר אישי, הגיינה, וכלה בזהוי מחלות)
תרבות
אדם החי במסגרת מסוימת חייב להכיר וללמוד להתנהג במסגרת התרבותית של אותה קהילה. חייבים ללמד ולתרגל את התלמידים בעיקרי התרבות של קהילתם החל מנימוסים דרך התנהגות חברתית וכלה באומנות. חשוב גם שילמדו משהו על תרבויות של עמים אחרים כדי לעזור להם בדו שיח עם זרים.
דומאות למקצועות בנושא זה:
- התנהגות בין אדם לחברו
- התנהגות ומנהגים בחברה
- מורשת דתית
- מורשת היסטורית
- אהבת מולדת (כולל אהבת נופי המולדת)
- תרבויות זרות
- היסטוריה כללית
- אמנות
- ספרות כללית
No comments:
Post a Comment