חשיבות התרבות

ההנחה הראשונית היא שהאדם האנושי (כמו גם מינים אחרים) התפתח באבולוציה הן כפרט המשתכלל – 'אבולוציה של המינים' והן כחלק המתאים יותר ויותר לחברה אנושית, חברה אנושית משתכללת – 'אבולוציה חברתית'.

אבולוציה של המינים אחראית למבנה המשוכלל של גוף האדם. אבולוציה חברתית אחראית להתפתחות החברה האנושית שהביאה להישגים כבירים.

תרבות חיונית לחיים במסגרת חברה. התרבות מאפשרת לבני האדם לחיות ביחד תוך ויתור מסוים של חירויות הפרט תמורת קבלת היתרונות בחיים במסגרת חברה. בחברות העתיקות תרבות הייתה מזוהה עם דת. כך התרבות היהודית הייתה הדת היהודית וכללי התרבות נוסחו לראשונה על ידי עשרת הדברות שבמרכז הדת. מסביב לכללי התנהגות תרבותית (או אפשר לומר ציווים דתיים) מתפתחת חברה עם היסטוריה אומנות ועוד סממנים המזוהים היום עם תרבות.

הפרט מתנהג לפי נטיותיו החיתיות שהוגדרו באבולוציה של המינים, המרוסנות על ידי התרבות. הריסון התרבותי אצל הפרט נקרא בשמות שונים כמו 'מצפון', 'הגינות', 'יושר' או פשוט 'אדם תרבותי'.

לפעמים יש קונפליקט בין צוויי הנטיות החיתיות לבין צוויי התרבות. במידה והמוח האנושי מוצא דרך להתעלם מכללי התרבות (או אם תרצו צו מצפוני) על ידי ניתוק ההקשר של המעשה לצו התרבותי. במקרה כזה האדם מבצע 'פשע'. מעשה הפוגע בחברה. כדוגמה אפשר לתת למשל שימוש מוגזם בחשבון הוצאות שהמעסיק מאפשר. מעשה כזה אינו מוגדר על ידי העובד כגנבה למרות שהוא יכול לעלות יותר מגניבה כספית ישירה מהמעסיק.

הבנת המנגנונים הדואליים האלו הנובעים מאבולוציה של הפרט ואבולוציה חברתית, מאפשרת הבנה של התנהגות האנושית.

לחברות שונות יש תרבויות שונות שגם משתנות עם הזמן (אבולוציה).התרבות משקפת את התנהגות החברה כוחברה והאינטראקציה בינה לבין התנהגות הפרט בתוכה ומכאן חשיבות הבנת התרבות. חברות דמוקרטיות בדרך כלל מאורגנות כמדינה ולכן אפשר לדבר על 'מדינה' במובן של חברה.

אדם 'תרבותי' יותר ככל שההזדהות (הסולידאריות) שלו עם החברה בה הוא חי גדולה. אפשר למצוא את האדם בחברה המוסלמית קיצוניות של הזדהות אדם עם החברה עד כדי ויתור על חייו ובקיצוניות הפוכה אצל אנשי הקצוות בחברה המערבית המשתמטים מכל תרומה לחברה. הראשונים מוחזקים את החברה על חשבון יתרונות אישיים. האחרונים מנצלים את החברה ללא תרומה ממשית ומסתכנים בכך שהיא תתפרק. ללא השתייכות לחברה לא יהיו להם את היתרונות הנובעים מוחיים בחברה אנושית. אנשים יכולים לקבל למשך זמן מסוים את היתרונות, אפילו יותר מחלקם, על חשבון אנשים אחרים התורמים לחברה אך אם יהיו מספיק כאלו בחברה היא עלולה לקרוס.

הסכנות לחברה אנושית נובעות הן מהתקפות עליהן על ידי חברות מתחרות, והן מאותם פרטים חסרי סולידאריות חברתית בתוכן. דוגמה טובה לסכנות מבחוץ ומבפנים אנו מוצאים בחברה הישראלית.

הסכנות החיצוניות באות ממדינות שכנות בעלות תרבות מוסלמית, ממדינות (ותרבויות) רחוקות, בעלות תרבות שונה, מוסלמית או ליברלית אנטישמית או אפילו מאזרחים ישראלים בעלי תרבות שונה כמו החרדים והערבים.

הסכנות הפנימיות נובעות מהתרופפות ההזדהות של אזרחים רבים עם המדינה.

תרבות מאוזנת היא תרבות המאפשרת יתרונות מרביים לפרט, בלי לפגוע בקיום והתפתחות החברה.

המדינות הדמוקרטיות ניסו לממש תרבות מאוזנת כזו אך הן חייבות לעדכן ולתקן חריגות גדולות מהאיזון באופן מתמיד.