השתמש במסננת כדי לסנן תורה

מחוץ לגן קידם אותי העולם הערפילי המוכר שהחזיר באחת את הרגשת המועקה שלי. שמתי לב שכאן הערפל היה דליל יותר והמועקה בהתאם פחות לוחצת.

עד מהרה הגעתי לחנותו של מר ספקן. על השלט נאמר: "אתה צריך מסננת לסנן קמח – וכלי מחשבה כדי לסנן רעיונות" ומתחתיו היה רשום באותיות קטנות יותר, "בית מסחר לכלי מחשבה". ניגשתי לדלפק ושאלתי איזה כלי מחשבה אפשר לרכוש וכמה הם עולים. מר ספקן מאיר פנים, ענה שכלי מחשבה הם מצרך יקר מכדי לרכשו בכסף ולכן אפשר לשלם עבור כלי מחשבה רק בכלי מחשבה אחר. החנות היא למעשה שוק החלפת כלי מחשבה.

תהיתי: "איפה הרווח שלכם? האם יש לשלם לכם עמלה?".

"הו לא!" ענה מר ספקן "אופי כלי מחשבה הוא שהמוכר לא מאבד את הכלי שמכר לקונה. אני כמתווך מקבל את כלי המחשבה הנמכרים יחד עם הקונה, כך אנו מגדילים את מלאי כלי המחשבה מכל מכירה שמתבצעת. כמובן שאני בודק את איכות כל כלי מחשבה כדי למנוע מסחר לא הוגן." מר ספקן העיף בי מבט בוחן ואמר: "אנו לא מוכרים כלי מחשבה לכל אחד. אדם חייב סקרנות ופתיחות מסוימות כדי שיוכל לקבל כלי מחשבה חדש. האם יש בך תכונות אלו?".

עניתי מיד: "האם אדם ללא סקרנות בכלל מבקש לדעת איזה כלי מחשבה ניתנים לרכישה? ואם לא הייתה בי פתיחות הייתי נעלב משאלתך."

מר ספקן חייך ואמר "ללא ספק. יפה דברת".

מר ספקן צייד אותי בקנקן לימונדה קריר וצלחת פירות מיובשים והפנה אותי לחצר משא ומתן. הוא עצמו דידה אחרי בקלילות של היפופוטם שאך זה גמר ארוחה דשנה.

שם בחצר הגדולה טועם פירות יבשים ומרווה צימאוני במשקה, סקרתי את קבוצת האנשים היושבת על השרפרפים הקטנים. הם היו באמצעו של דיון ידידותי.

תחילה הקשבתי לקרעי השיחות שמסביבי:

"בן אדם אינו יודע כמה הרבה עליו לדעת, כדי לדעת כמה מעט הוא יודע. "

"אין תשובה חכמה לשאלה טיפשית."

"מי שיודע לשאול, כבר מחזיק בידו חצי מהתשובה."

לא הבנתי הרבה.

לבסוף התרכזתי בקבוצה אחת.

מר חזי מלטף בידו האחת את זקנו הארוך, מרצה דעתו על כלי מחשבה לחיזוי העתיד. כל הסצנה הזו נראתה כלקוחה מאיזה סרט היסטורי לילדים על הפילוסופים ביוון העתיקה.

"בבואנו לחזות את העתיד עלינו להסתמך בעיקר – כקו מנחה – על אופי האדם הן כפרט והן כחברה שהיא קיבוץ של אנשים.

ההצהרה ששמענו, שבעתיד יפתרו הבעיות העיקריות הקיימות היום, ונעמוד בפני בעיה של חוסר אתגרים – הצהרה זו לא תעמוד לדעתי במבחן המציאות. לאחר כל פתרון בעיה, נגלה שיש בעיות חדשות".

בידו הפנויה הוא עשה תנועה משונה ולעיני המשתאות הופיעה רכבת צופרת מלוא קולה ומסתערת ישירות עלי. השלכתי את עצמי במהירות על הקרקע, בעוד חלק אחד ממוחי תוהה למה האחרים לא מודאגים. הרכבת נעלמה ולנוכח החיוכים טובי הלב של האחרים, הבנתי שזה אינו אלא אמצעי המחשה משוכלל.

מר חזי המשיך: "פתרון בעיית התחבורה ע"י מערכות תחבורה משוכללות של רכבות ומכוניות הביא לתאונות שלא היו קיימות בעידן הרכיבה על הסוס". וסיכם: "לדעתי פתרון בעיות קיומיות לא מבטל אתגרים אלא רק משנה את אופיים כך שגם העתיד צופן לנו אתגרים למכביר." ובזאת התיישב.

מר סופר קפץ כאילו שוחרר מנגנון בובה על קפיץ, התנדנד קלות קדימה ואחור מהתנופה, מה שלא הפריע לו להצהיר בקולו החלוד והנרגש: "כל מה שרציתי לומר הוא שהאתגר חיוני לאדם. היטיב לתאר מצב זה אותו סיפור שקראת בילדותי. בסיפור מגיע ממציא למושל אתונה והוכיח לו שיש בידו המצאה המאפשרת לייצר לחם חינם. שבלון החכם ממליץ למושל להרוג אותו, ולמושל המשתאה הוא מסביר שהתוצאות של הורדת בעיית התזונה יהיו חמורות יותר מבעית הצורך בעבודה לייצור לחם בשיטות הרגילות. המהומות שפרצו באותם מקומות בו הממציא אכן סיפק את כל צרכיהם הוכיחו שצדק." הייתה שתיקה קצרה.

חיכיתי להפסקה כדי שאוכל לשאול איזה כלי מחשבה אני יכול לרכוש, לכן ניצלתי את רגע השתיקה ופלטתי במהירות את שאלתי לפני שעוד 'בובה על קפיץ ' תשתחרר.

מר ספקן נטוע היטב על כיסאו, רגליו פסוקות כדרכם של שמנים, שאל איזה כלי מחשבה אני מוכר בתמורה.

חשבתי דקה ולבסוף שאלתי "האם אקסטרפולציה היא כלי מחשבה מתאים?" מר ספקן פנה אל חזי וזה קם שוב לאיטו מחליק על זקנו באותה תנועה אופיינית והשיב: "אקסטרפולציה נחשבת לכלי מחשבה, אך כלי זה אינו מומלץ לתחזיות. נכון שהעובדה שהשמש זרחה אתמול וחזרה על כך גם היום מביאה בסבירות גבוהה את התחזית שהיא תזרח גם מחר, אך כל עוד לא מבינים את הסיבה לכך שהשמש זורחת אין בטחון שהיא תזרח גם למחרת. הדבר נכון שבעתיים כאשר מנסים לחזות התנהגות אנושית, שזה עיסוקי, לכך בודאי שאין זה כלי מתאים. כדי לחזות התנהגות אנושית חייבים לדעת ולחקור מה מניע אנשים. כלי האקסטרפולציה מוגבל רק למערכות ותהליכים שאינם משתנים ולכן זהו כלי עלוב למדי. בעיני ערכו נמוך עוד יותר בגלל ההטעיה שהוא גורם לעיתים. חזותו המדעית שגורמת לנטייה הכללית להשתמש בו לכל עניין. דבר המביא לטעויות מצערות. תחזית הנשענת על אקסטרפולציה בלבד אינה אמינה. האקסטרפולציה אינה לוקחת בחשבון גורמים שהשפעתם גדלה עם התקדמות ההתפתחות – בדרך כלל בכיוון הפוך להתקדמות. דוגמא לכלי יעיל הוא 'חוק לנץ' המורחב."

הוא שוב עשה תנועה משונה בידו. הפעם הייתי מוכן.

איש ואישה התקרבו, ולפתע נוספו אליהם 10 ילדים, שגדלו מול עיניהם וכל זוג הוסיף 10 ילדים משלו. נדמה היה לעמי שעוד מעט לא יהיה מקום בחצר, אך לא. עד מהרה דולדלה האוכלוסייה ע"י מחלות ורעב, וקרבות שפרצו הוסיפו קורבנות. אחוז הילודה ירד עד שהאוכלוסייה התאימה עצמה לגודל החצר. התמותה השתוותה לילודה.

"חוק לנץ קובע שהפעלת כוח על מוליך זרם חשמלי יוצר שדה מגנט המפעיל כוח נגדי – כלומר שיכלול של החוק השני של ניוטון. כאן התגובה ההפוכה לכוח המופעל היא עקיפה. גם בדוגמא שהבאתי גורמים הנובעים מצפיפות האוכלוסייה גורמים לצמצומה."

עוד תנועה והחיזיון נעלם.

" כפי שראיתם לפעמים יש גורמים שהשפעתם אינה מורגשת (לפעמים רק אינה ברורה), אך הם גורמים לאיזון. זהו כלי חזק לחזוי מגמות של מערכות מורכבות."

אדם אחר בעל עיניים נבונות שנשען עד כה בשתיקה על אחד העצים הוסיף: "יש להוסיף שההתקדמות עצמה אינה ליניארית אפילו נגזרת ראשונה ושיניה (קצב התפתחות עולה) אינן מספיקות לחזות. זו הסיבה שאין רבים המצליחים לחזות את העתיד" חזי קד קידה קטנה לאדם "תודה מר הליך. אכן הערה נכונה אך עלי להעיר שתחזיותיי אינן רעות כלל ועיקר."

לא הבנתי את כל הנאמר אך העזתי ואמרתי: " מה שהייתי רוצה לרכוש אלו לאו דווקא כלים לחזוי העתיד. עד כמה שזה מעניין, לי חשוב יותר כרגע, לרכוש כלים לסינון ועיבוד שטף המידע המבלבל. אני עדיין בשלב שאני צריך לבנות לי תמונת חיים." ובלחש הוספתי "ולסדר מחדש את סדרי העדיפות של הערכים". מר ספקן אמר בנימה עוזרת: "למעשה אתה עדיין לא יודע מה בעצם אתה רוצה מהחיים" הנהנתי בשתיקה.

"בזאת אתה לא שונה מרוב רובה של האנושות". ואחרי הרהור קצר הוא פנה לחבורה ואמר: "עמי רק מתחיל, מה דעתכם לצייד אותו בכלי מחשבה בסיסיים לדרך, על חשבון הבית?"

הנהונים של הסכמה מכל הנוכחים. "ובכן מוסכם. נכון שאתם חלוקים על איזה כלי מחשבה טובים לכל מצב אך בודאי אפשר להגדיר כלי מחשבה בסיסיים שיאפשרו לעמי הצעיר כאן לצאת לדרך עם סיכוי של התפתחות. מה דעתך מר איפכא מסתורה?"

האיש שאליו פנה מר ספקן הניד בראשו ואמר "כמובן. התרומה שלי היא כלי יעיל עד מאד. עליך לחשוב תמיד על תסריט הפוך לתסריט שמציגים בפניך, אפילו אם התסריט ההפוך אינו טוב מזה המוצג, הוא יגלה את הפגמים במה שמציגים בפניך. זכור תמיד להשתמש בכלי 'ההיפך' זה." "התרומה שלי" אמר מר סופר " להשתמש תמיד בדמיון יוצר. אין כמו הדמיון להמחיש לך מצבי ביש לפני שהם קורים. כך תוכל להיזהר ולתכנן צעדיך בתבונה."

קול חדש הוסיף: "ידע שתרכוש בנושא אחד נסה להעבירו לנושא אחר בו תעסוק, תמצא שהמומחים המתמחים בנושא צר, אינם משתווים למי שמביא רעיונות מתחום שונה. כמובן שעליך ללמוד את אמנות 'העברה' כך שידע מנושא אחד יותאם ויועבר לנושא אחר."

זקן שישב בירכתי החצר החליק על זקנו והוסיף: "נסה להבין כל דבר באופן בסיסי. לא כל כך חשוב לשלוט בכל הפרטים, אך חיוני להבין 'מה מריץ את הגלגלים' ".

ראשי כבר היה סחרחר מהעצות שהורעפו מכל עבר. מר ספקן שהיה רגיש וטוב לב מאין כמוהו, הרים ידו ואמר "מספיק! הילד לא יכול לקלוט יותר. מה שנתתם לו יספיק בינתיים" ובקריצה שובבה "וכמובן הוא מוזמן לבוא ולרכוש עוד כלים בעתיד – הפעם במחיר מלא". ובפנותו אלי. "הנה אני אארוז לך את כלי המחשבה שרכשת כאן. אז מה יש לנו:

'חוק לנץ'

'ההיפך'

'דמיון יוצר'

'העברה'

'מה מריץ את הגלגלים'

וזהו בינתיים" הוא עשה משהו בידיו והגיש לי חבילה ארוזה ומלמל לעצמו "לא רע, לא רע" ולי: "שים לב להוראות השימוש על האריזה"

הודיתי שוב לכולם ובעיקר למר ספקן ויצאתי לדרך.

השמש בערה במרכז השמים.

הייתה לי הרגשה משונה. טובה אבל משונה.

על הגבעה שלפני ראיתי עץ בודד.

זהו. השמש בוערת כי אינה חייבת לחדור מבעד לשכבה עבה של ערפל. אני רואה למרחק שלא ראיתי מאז ימי במדבר. הערפל התמידי דליל יותר. הראות בהירה יותר והלב מתרונן. אולי באמת אגיע לארץ בה אין ערפל כלל.

הרחבתי את צעדי לכיוון הגבעה והתיישבתי מתחת לעץ למנוחה קלה.

קראתי את הכתוב על האריזה של כלי המחשבה שקבלתי.

'בית מסחר לכלי מחשבה בניהולו של מר ספקן

אין בית המסחר אחראי לסחורה אם הוראות השימוש לא ימלאו בקפדנות

הוראות שימוש:

לעולם תהיה ספקן, בחן את הכלים שרכשת כאן בעצמך.

עסקת רכישת כלי מחשבה אינה תקפה לפני שלמדת להשתמש בו.

אין כלים הטובים עבורך מאלו שאתה עצמך גילית.