תיקון טעויות האבולוציה

עמדתי בסאונה טורקית. טעות, החום כידוע עולה למעלה ישר לראשי, כך שמוחי כמעט נצלה. כנראה שמשהו השתבש לי במוח. חשבתי שמי שתכנן את גוף האדם פישל בגדול, אחרת לא היה ממקם את המוח כל כך גבוה. מיד התחלתי לתכנן מחדש את גוף האדם.

המוח חייב להיות במרכז. לא רק שהחום לא יטמטם אותו, הוא יהיה גם מוגן טוב יותר מאשר במרומי הראש. מקום, שכל לבנה הנופלת מבנין יכולה לפצפץ אותו. מה עוד שמיקום המוח במרכז יאפשר ללב שיהיה מעליו להזרים אליו בקלות רבה יותר דם שכל כך חיוני לתפקודו.

ברור שאם המוח במרכז חייבים להזיז את מערכות הניקוז כדי לפנות לו מקום. המקום הטבעי לניקוז הוא ממש בבוהן של כל רגל. הנוזלים יזרמו למטה בכוח הגרביטציה וללא מאמץ. כמובן שזה יחייב תכנון מחודש של הנעלים, אך אני סומך על אדידס שיצאו עם תכנון מדליק. עברתי לידיים. ברור שהידיים קצרות מידי. זאת יודע כל אדם בעל קוצר ראיה. חשבתי בהנאה שידיים ארוכות יאפשרו לי להטביע כדור בסל בקלות. מבחינה חברתית יהווה החיבוק חוויה גדולה, כיוון שאפשר יהיה לחבק את כל המשפחה ביחד.

את העיניים והאוזניים נצרף כמובן על הכתפיים וכך יהיה הראש כולו מיותר. בדגמים המשוכללים יותר של גוף האדם אברי חישה אלו ימוקמו על בסיס טלסקופי שיאפשר להם להביט מגבוה, אך גם בדגמים הסטנדרטיים המרחק הגדול בין העיניים יאפשר ראיה סטראוטיפית טובה. כך גם לגבי האוזניים.

הפה כמובן ימוקם בבטן ממש מול הקיבה כדי לייצור מעבר ישיר של האוכל ליעדו, תוך מניעת בעיות של אוכל הנתקע בגרון או בעיות של הקדמת קנה לוושט. יש יתרון נוסף בכך שאין צורך בגרון, אף אחד לא יכול 'לתפוש אותך בגרון'. יתרון נוסף, בלתי צפוי, הוא היכולת של כל אחד 'לדבר מהבטן'.

חזרתי לחדרי והתיישבתי ליד שלחן השרטוט מעלה על הכתב את פרטי התכנון, מוסיף שרטוטים בשלושה היבטים כיאות, ושלחתי את כל החומר למשרד הפטנטים.

שנה מאוחר יותר, פטנט בכיסי, הגשתי בקשה למשרד הבריאות/אגף אבולוציה, לאשר לי ייצור אב טיפוס של הדגם החדש לגוף האדם. הבקשה נדחתה על הסף. ברור דיסקרטי של הסיבות לדחייה, גילה לי שחברות רבות השפעה, כמו החברה העוסקת בקסדות מגן, יצרני משקפיים וכדומה, הטילו את מלוא משקלן לדחות את דגם אדם שיהרוס את עסקיהן.

כך קרה שאנו נאלצים להסתפק בדגם המיושן של גוף האדם ולהתמודד עם טעויות התכנון הגסות שעשו מתכנניו.