המנון למחסום

אנו כאן בשמש מזיעים במדים, עומדים במחסום ומסתכנים. בודקים אם לעוברים רצח בעיניים, אם פצצה על בטנם מלופפת. הם בדרך אליך שדרן חביב, או אליך יפת הנפש שמולו מלהגת. רק חייל מיוזע ומושמץ במחסום, עוצר בעדם את זממם להגשים. רק חייל מתנדב, חוצץ ביניכם ובין מי שתכנן לקפח חיי יהודים. קורטוב של סימפתיה, קמצוץ הבנה, וחמלה. חמלה על בני ביתך. זה כל רצוננו. – בבקשה. אישה בשחור כעיט בצל אורבת - צופה, כורעת שחוחה ועינה פקוחה. בוחנת כל תנועה שאפשר להציגה, כעלבון לעובר כפגיעה בזכויות, של בני עם האויב למדינה.  הם אינם מסתירים את פסגת השאיפות, לשחוט יהודי להרוג כל אם, לרוצץ ראש תינוק, ובעיקר לחיסול עם. שהעיז והקים, מדינה משגשגת כאן לצידם. קורטוב של סימפתיה, קמצוץ הבנה, וחמלה. חמלה על בני ביתך. זה כל רצוננו. – בבקשה. כעיט שחור אורבת לכל קללה מפי חייל מפוחד מתוח, ומיוזע. העיקר לאויב להתחנחן בתקוה, שעליה יחוסו כשיניפו את המקל. העיקר להשמיץ, העיקר לקלקל, ובראש חוצות בני עמך לקלל ומדינת ישראל? מצידה שתלך לעזאזל. היא בת תרבות, אשת עולם ומה לה מדינה, מול דברי שבח נוטפים מאנשי תקשורת מעבר לים. קורטוב של סימפתיה, קמצוץ הבנה, וחמלה. חמלה על בני ביתך. זה כל רצוננו. – בבקשה. עייפים עד אין קץ, באפוד מזיעים, עקוצים בתוכחות אנשים, העומדים בתורים ארוכים. אין יודע מי מבין הבאים מחבל חורש רע, ומי שונא, מי אך רק פרנסה מחפש. ערנים ודרוכים לגלות המידע, שיסגיר מחבל ויציל נפשות. לכן אנו כאן, זו חובתנו לכם כבני העם. על המשמר במחסום לעמוד, לחרוק שינים ולעצור אויבנו כבר שם. קורטוב של סימפתיה, קמצוץ הבנה, וחמלה. חמלה על בני ביתך. זה כל רצוננו. – בבקשה.